את הבלוג של גיא קראתי מהיום שבו הוא נפתח.
אני אוהב בלוגים על מסעות. הם מזכירים לי את הטיול שאני עשיתי בהודו תאילנד ונפאל. העובדה שגיא התחיל בתאילנד רק עזרה לי להתחבר לבלוג שלו.
לפני יומיים קראתי בYNET את הידיעה הזאת. לא קישרתי.
היום קיבלתי מייל מבן דודו של גיא שבו הוא ביקש לכתוב רשומה בנוגע למותו בבלוג שלו. רק אז קישרתי. כמובן שמסרתי לו את הסיסמה.
הבלוג של גיא הוא בלוג מלא חיים, רואים שהוא נהנה מכל רגע ורגע בטיול שלו, וההומור שבו הוא כתב על החוויות שלו היה מרענן.
עד כדי כך מלא חיים שגם לאחר שקראתי את הכתבה לא התחבר לי שהאדם הזה, האדם השמח ואוהב החיים הזה, האדם שכותב באהבה על הטיול שלו, לא יכתוב יותר.
המוות בא בפתאומיות וכשקוראים את הבלוג של גיא מבינים את זה.
יהי זכרו ברוך
יהי זכרו ברוך