אני מרחם על הקופירייטר שקיבל לידיו לעשות פרסומת ל-you. אני יכול רק לתאר לעצמי את ההוראות שקיבל מהלקוח – "הנה רשימה בת שני עמודים של פרטים על כרטיס האשראי שלנו ואנחנו רוצים שהכל יופיע בפרסומת הזאת. אה כן, שתהיה קצרה".
הפתרון של להציג מישהי המדברת אל מישהו הניצב מחוץ למסך ומונה בזו אחר זו רשימה של הטבות תוך שהיא מתנהגת כלא מאמינה, הוא פתרון בנאלי וראינו כבר מליון כמותו. אבל זה גם הפתרון הטוב ביותר לשם הצגת מידע רב כל כך בזמן קצר כל כך.
הביקורת הפעם היא פחות כלפי הקופירייטרים ו/או משרד הפרסום ויותר כלפי הלקוחות שלהם. לפעמים כדאי להציג פחות יתרונות בדרך טיפה יותר קריאטיבית מאשר לדחוס למוחו של הצרכן יותר מדי מידע ובצורה משעממת כל כך. מה שנקרא – הצגת מרובה, לא הרווחת.
הפרסומת הזאת מקבלת 2 בסולם הביקור"ט בתוספת של הרבה סימפתיה לקופי שנאלץ לכתוב אותה.

דווקא לדעתי
הפירסומת הזאת , במקום לעשות עוד אחד מהתרגילים השיווקיים הרגילים
אתה מבקר רק תוכניות ישראליות?
למה?
אולי,
אבל אני מאמין שכאשר נותנים יותר מדי מידע בבת אחת, חצי ממנו אם לא כולו הולך לאיבוד.
כי רוב התוכניות באנגלית שאני רואה
הן סדרות. אז אם אני אכתוב עליהן ביקורת (כמו שעשיתי עכשיו עם מכושפות) זה יהיה רק בפרקי סיום או פרקים מיוחדים.
שמתחזה לפרסומת קריאטיבית*
אולי זה פשוט עוד ג. יפית