אזעקה נשמעה ברמת-גן

[הכותרת של הרשומה היא כותרת רייטינג. למרות שהיא בהחלט מבטאת את מה שקרה]
 
אחת לזמן מה נופל דבר ואני מתעורר ב 5 לפנות בוקר. באותו רגע אני נמצא במצב של עירנות מוחלטת ואין לי אפשרות לחזור ולישון. אז מה עושה בן אדם נורמלי במצב כזה? מכין לעצמו קפה, קורא עיתון, נח קצת אולי אפילו הולך לטייל באויר הבוקר הנעים. אני, לעומת זאת, הלכתי לעבודה.
 
הגעתי לעבודה בסביבות 6 בבוקר (בתוך שעה הספקתי להתארגן, וליסוע מחולון לרמת גן – ריספקט לעצמי) ולשמחתי גיליתי שלא שכחתי את המפתחות בבית (זה כבר קרה…). פתחתי את דלת הכניסה ונכנסתי. הדבר היחיד שלא הבאתי בחשבון זה המגב.
 
ליד דלת הכניסה היה שעון לו מגב תמים למראה. אני לא התייחסתי אליו במיוחד ולכן כאשר פתחתי את הדלת בתנופה הוא איבד את שיווי המשקל שלו ונפל בקול נפץ על הרצפה.
 
וווויייוווייוויייוויויויייווויייווויויייוויוויויוויויויוי….
 
מסתבר שהאזעקה בבניין רגישה לקולות נפץ שכאלה. מיהרתי להקיש את הקוד לנטרול האזעקה רק כדי לגלות שלאחר שהיא הופעלה, הקוד לא עובד. בייאושי ניסיתי ללחוץ על כל מיני שילובי כפתורים, אך לשווא.
 
יצאתי אל מחוץ לבניין עם מבט אשם (הייתי נשאר בפנים אבל הרעש של האזעקה היה בלתי נסבל) וחיכיתי עד שיגיע מישהו. אפשר היה לצפות שיגיע מישהו מחברת האבטחה בתוך מספר דקות… חצי שעה!!!
חצי שעה חיכיתי עד שהגיע הרכב של חברת האבטחה. האזעקה השתתקה בינתיים אבל האור עדיין היה אדום אז ידעתי שהיא עדיין פועלת ולא יידרש הרבה כדי להחזיר את הרעש.
 
הסברתי לאיש האבטחה החביב במה מדובר על מנת שיתקן את האזעקה. הוא מצידו דיבר עם מישהו אחר במכשיר הקשר. ב/שלב הזה הבנתי שהם לא ממש שולחים מישהו שמבין באזעקות ויכול לתקן את המצב אלא רק מישהו שיבדוק אולי מה שהפעיל את האזעקה זה בעצם זבוב…
 
"אתה יודע את הסיסמה?" הוא הפתיע אותי בשאלה קונקרטית. "סיסמה?" התבלבלתי לרגע "אתה מדבר על הקוד של האזעקה? אני יודע אותו אבל הוא לא פועל". "לא קוד" הוא הרים את הקול "סיסמה! אתה יודע סיסמה?". במבט של ייאוש עניתי לו שלא והוא מצידו חזר לשיחתו הערה עם איש המסתורין שבצד השני של הווקי-טוקי.
 
"אתה יודע טלפון של בצלאל חינגלי (שם בדוי)?" הוא שוב הפתיע אותי בשאלה.. הפעם ממש לא קשורה. "בצלאל חינגלי (שם בדוי) כבר לא עובד כאן כמה חודשים, איפה אתם חיים?" כבר התחלתי להתרגז. והוא, כאילו כלום, שוב חזר לשיחה ערה עם מכשיר הקשר.
 
בשלב מסוים הוא ביקש ממני להכניס אותו לבניין כדי שיסתכל על האזעקה. הכנסתי אותו לבניין, הוא הביט באזעקה במבט של מישהו שמנסה להראות כאילו הוא מבין. לאחר מכן אמר משהו לתוך מכשיר הקשר, וקיבל תשובה.
 
ווווווויייויייייויויווויויוייייוייויייויויוייוייווווויוייוויוייווווייוייויייוווו
 
מסתבר שהקול הבוקע ממכשיר הקשר פועל בדיוק כמו מגב…
איש האבטחה ככל הנראה נבהל כי הוא מיהר לצאת החוצה תוך שהוא ממלמל לעברי "אני לא יכול לעזור לך" ונסע. אני נשארתי לבדי, ללא יכולת לעשות דבר מלבד לחכות שמישהו שיש לו דיבור עם אנשי האבטחה יגיע.
 
בשלב מסוים הגיע המנקה ואחרי שהסברתי לה את המצב היא התישבה איתי בחוסר מעש. בסופו של דבר היא החליטה שהיא עולה לקומה רביעית להתחיל לעבוד ויהי מה. אני  המתנתי למטה מחכה לאזעקה שתבריח  אותה בחזרה אך זו לא הגיעה.
 
מסתבר שאפשר לעלות לקומות כל עוד לא עושים הרבה רעש ולנטרל את האזעקה בכל קומה בנפרד. לשמחתי ידעתי את הקוד לקומה שלי ואחרי שניטרלתי את האזעקה התיישבתי לי בשמחה להתחיל לעבוד.
 
וווווווווווווווויייייייייייווווווווווייייייייייוווווווווייייייויויווויוויווויויוווווויויויווו
לאחר כ 10 דק` עבודה הגיע מישהו נוסף לעבודה ועשה רעש. וכך נמשך לו כל הבוקר עם אזעקות עולות ויורדות וסף עצבים שרק עולה ועולה. עד שהגיע סרגיי (שם בדוי), התקשר לחברת האבטחה וביחד הם סידרו את המצבבתוך מספר שעות.

מחשבות של 16 על “אזעקה נשמעה ברמת-גן

  1. הבנתי את זה אחרי שהוא נטש אותי,
    אבל אחרי שהם ראו שזה לא פורץ הם יכלו לשלוח מישהו שיטפל בנושא….

  2. לא יכול לחזור ולישון…
    ולראיה, אני שו בעבודה בשעה כזאת. לפחות הפעם לךא הפלתי מגב…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *