חזקת החפות

ספטמבר 14, 2006 10:23 | מאת | מה דעתכם?

אריאל בנדור כותב בבלוג של המרצים למשפטים באוניברסיטת חיפה.
הוא מקונן על כך שלאחרונה נראה שאנשים (ובמיוחד אנשי ציבור) נמצאים בחזקת אשמים עד שתוכח חפותם. הוא נותן את הדוגמה של הנשיא קצב.

כניעתו של נשיא המדינה, משה קצב, ללחצים שהופעלו עליו למנוע "מבוכה" העלולה להשתרר אם ישתתף בטקס ההשבעה של נשיאת בית-המשפט העליון לא הייתה, כך מסתבר, הנסיגה האחרונה במעמדה של חזקת החפות, המתדרדרת מזה שנים במדרון חלקלק. כך, היועצת המשפטית לכנסת סוברת, כי אין באפשרותו של קצב להסתפק בהיעדרות מטקס ההשבעה, ועליו להודיע שעקב החקירה המתנהלת נגדו נבצר ממנו באופן זמני למלא את מכלול תפקידיו כנשיא המדינה. ואילו אישי ציבור אחרים מהדירים אף מהיועצת המשפטית לכנסת, וטוענים שעל קצב מוטלת חובה להתפטר.

הוא מודאג מהנסיגה במעמדה של חזקת החפות שכיום נראית כעניין טכני יותר מאשר כזכות יסוד. הוא אף מזכיר את דבריה של ענבל רובינשטיין על כך שרק שופט אמיץ יעז לזכות נאשם בעבירת מין ולדחות עדות מתלוננת כבלתי מהימנה.

על מהותה של חזקת החפות ועל הקשר בינה לבין שלטון החוק עמד השופט חיים כהן, לפני למעלה מ-40 שנה – שנים רבות לפני "המהפכה החוקתית". השופט כהן ציין, כי משמעות החזקה היא "שאין לייחס לאדם מעשה פלילי כל עוד לא הוכחה ונקבעה אשמתו בהליכים פליליים כדין. מדינות אשר בהן רשאית רשות מינהלית לקבוע אשמתו הפלילית של אדם, ללא הליך שיפוטי – אותם מושגי יסוד של שלטון-החוק מהן הם והלאה, ובל יהא חלקנו עימהן. … האישום הוא אישום, החקירה היא חקירה, וההעמדה-לדין העמדה-לדין, וכבודם ומשקלם וחומרתם במקומם מונחים. אבל תהא אשר תהא מידת האמון שמותר ואפשר לייחסו להם, ויהיו אשר יהיו המסקנות שמותר ואפשר להסיק מהם – דבר אחד אין בהם, ואינו יכול מטבע ברייתם לעולם להיות בהם, והוא הוכחה או קביעה של עשיית מעשה פלילי בידי מאן-דהוא. … זכות היסוד שבחזקת-זכאי ניתנת לאדם לא רק כדי שלא ייענש כל עוד לא נשפט, אלא גם כדי שכבודו ושמו הטוב וכל יתר זכויותיו האישיות והחומריות לא ייפגעו, בשל מעשהו הפלילי, במאומה, כל עוד לא נשפט".

ייתכן ש הפוסט חזקת החפות? כמה מביך!, נראה לכם מוכר מאחר והוא פורסם בגרסה מקוצרת בעיתון הארץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *