אמנים לרגע ואמנים לעד

כמו הרבה רשומות הכתובות בבלוג גם זו מקורה בשיחה משפחתית ביני ולבין אחי. מאחר ואחי היקר מסרב לכתוב בלוג משלו, החלטתי אני לתת לרעיונותיו במה במדור מיוחד שייקרא "אח שלו".
 
על רקע צלילי "ים של דמעות" בגירסת הנינט, אני ואחי דנו על זמרים טובים יותר וטובים פחות ועל האיכות הדומעת של נינט לעומת האיכות הימית של זוהר ארגוב. שיר הסתיים ושיר בא ולפתע נישא קולו של פבלו רוזנברג בשירו "בדמעות שאת בוכה". באותו הרגע העיר אחי את ההערה שממנה נובע נושא הרשומה הזאת – "איזה באעסה להיות פבלו רוזנברג…".
 
"איזה באעסה?" תהיתי. ואחי הסביר, מדובר בזמר שיוצר גם היום אבל יודע שלעולם, אבל לעולם, הוא לא יגיע לאותה רמת יצירה כמו השירים של אותה תקופה. "בדמעות שאת בוכה" ו "שימי נר על החלון" היו ויהיו פסגת קריירת היצירה שלו, וזה בוודאי גורם לו לדיכאון קל אם לא עמוק. 
 
ואכן, בכל דור ניתן למצוא רק זמר או שניים שמצליחים להחזיק מעמד לאורך מספר אלבומים. רוב רובם של הלהקות המצליחות או הזמרים המצליחים מוציאים אלבום מעולה אחד ולאחר מכן ממשיכים מכוח האינרציה בעוד אלבום או שניים ברמה סבירה מינוס. אזכיר כאן רק מעט: פבלו רוזנברג, ירמי קפלן, שוטי הנבואה, דנה ברגר, שלומי שבן ועוד רבים אחרים.
 
אז אילו זמרים כן מצליחים? הראשון שניתן לחשוב עליו הוא שלמה ארצי. היכולת שלו למלא אולמות ולהוציא אלבומים מצליחים שמושכים גם את הקהל הצעיר מדהימה אותי בכל פעם מחדש. הוא כבר איבד את הקול שלו לטובת הסיגריות, הוא ממחזר/מתרגם שירים מחו"ל, ואני לא בטוח שהוא מצליח להבין את הקשר בין המילים בשירים שלו, אבל אין להתכחש לעובדה שהוא מוכר ומצליח. הוא החזיק מעמד במשך אלבומים רבים וכוחו עודו במותניו. אם צריך למצוא זמר שמצליח להישאר בתודעה, אין ספק ששלמה ארצי הוא הדוגמה המושלמת.
 
ובדור שלנו (שלי), עד כמה שזה יישמע מפתיע, דווקא אביב גפן תופס את ההובלה. אותו זמר חסר קול, פורק עול, ופרובוקטיבי הצליח להוציא לא מעט אלבומים כאשר בכל אחד ואחד מהם ניתן למצוא מספר להיטים. ניתן לראות כיצד הסגנון שלו השתנה לאורך השנים משירי מחאה מכאיבים לשירים כמו "מחר", אך יכולת ההלחנה שלו היתה ונשארה מעולה ואין ספק שניתן לסווג אותו כאחד הזמרים המצליחים יותר בישראל.
 
ומה בנוגע לקאמבקים? גלי עטרי זכתה לעדנה מחודשת כאשר בכוכב נולד מיחזרו את שיריה לעייפה. צביקה פיק חזר לחיינו כ"מאסטרו". עם זאת, בניגוד מוחלט לשלמה ארצי, הם בחרו להמשיך בקריירות אחרות מלבד שירה. צביקה פיק ממחזר שירים ישנים, מלחין לאחרים ושופט בכוכב נולד, וגלי עטרי (לאחר סבב הופעות בעקבות כוכב נולד) מצאה את עצמה גם היא כחברת צוות "בנות" בטלוויזיה. אין ספק שהם היו זמרים מצליחים בזמנם, האם ניתן גם היום לסווג אותם ככאלה? עוד לא החלטתי.
 
לא נותר לי אלא לאחל בהצלחה לכל הזמרים והזמרות לעתיד. אל תתנו ליכולת היצירה שלכם לגווע ותנצלו אותה כל עוד היא בשיאה.

מחשבות של 9 על “אמנים לרגע ואמנים לעד

  1. למען האמת
    כשאני עוברת על מוזיקה ביוטיוב בפרט, אני מגלה אנשים שמעלים מוזיקה שקולעת לטעם שלי ועברו הרבה שנים ואולי מי זוכר אותם רק בודדים.

  2. מצחיק מצחיק
    אבל אני ואחי שונים לגמרי גם באופי וגם אנשים שמסתכלים עלינו לא מאמינים שאנחנו אחים. אז זה דווקא די הגיוני שהוא לא אוהב לכתוב בלוגים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *