בלוגיה פוליטית?

אוקטובר 28, 2006 18:10 | מאת | 2 תגובות

בלוגים נוטים לעסוק בעצמם יותר מבכל דבר אחר. אם תחפשו בבלוגספירה, תמצאו המון הוכחות לכך שיש לבלוגים השפעה רצינית בעולם האמיתי והפוליטי… בארצות אחרות. האם זו מגלומניה של פלטורמה שמעריכה את עצמה יותר מדי או שבאמת אפשר להגיע למצב כזה.

מקס הזועם חושב שאפשר לקיים דיון ציבורי אמיתי. הוא כותב למה זה לא קרה עד עכשיו.

הבלוגוספירה, שהיתה אמורה להוות מדיום דמוקרטי שבו כל אחד יוכל להשמיע את קולו הפכה לביצה של זיוני מוח, התפוצצות של מלל עסוק בעצמו, במה להצהרות שנזרקות לאוויר ונשארות שם. הוא נכשל בתפקיד שלשמו הוא נועד-לעורר דיון אמיתי.

בזמן המועט שבו אני כותב וקורא, כמעט שלא ראיתי דיון משמעותי בשום נושא. כל מה שראיתי זה בלוגרים שכותבים את דעתם וקוראים שנכנסים לבלוגים ששותפים להשקפת עולמם. אין שום סיבה שזה יהיה אחרת, כל זמן שמטרתה של כתיבה וקריאה בבלוגים נעה בין העברת זמן לבין ספורט אינטלקטואלי, אין שום סיבה בעולם שלתוכן שלהם תהיה איזו שהיא חשיבות.

הסיבה שאין לבלוגים חשיבות היא שלדיון הציבורי עצמו כבר אין חשיבות. הנתק בין הדיון הציבורי לבין קבלת ההחלטות נעשה למוחלט. הכנסת, שהיתה אמורה להיות מקום לדיון, מעולם לא היתה כזאת. היא היתה מקום של נשיאת נאומים. היום היא לא ממלאת אפילו את התפקיד הזה. גם ועדות הכנסת לא מקיימות דיונים רציניים וחבריהן בקושי טורחים להגיע לפגישות. אפילו שרי ממשלה שומעים על החלטות כאלה ואחרות רק בתקשורת.

המגיבים בבלוגספירה עסוקים בלהגיב לפוסטים שהם מסכימים איתם ולעודד את רוחם של הכותבים שחולקים איתם באותה דיעה. גם כאשר יש חוסר הסכמה זה מתבטא בתגובה קצרה ותו לא.

מה שמבדיל בין דיון אמיתי לבין מצבור של מלל זה התוצאה. כדי שיהיה דיון הוא צריך להוביל לאנשהו ולא רק לדבר על משהו. כדי שהבלוגוספירה תהיה מקום לדיון, היא צריכה להיות המקום שבו מתקבלות ההחלטות.

ברמת האידיאל, הייתי רוצה שהבלוגוספירה תהיה כמו כיכר העיר באתונה העתיקה, לא מקום שאליו באים כדי לזיין את השכל אלא המקום שאליו באים כדי להחליט. מי שרוצה להשפיע על ההחלטות שישפיעו על חייו יצטרך להזיז את התחת ולהגיע לכיכר העיר. הוא יצטרך לדבר עם אנשים ולמצוא דרכים להעביר את המסר שלו והכוח להשפיע כבר לא יהיה פונקציה של מעמד, תפקיד או קשרים, אלא פונקציה של יכולת שיכנוע.
לאור המטרה האוטופית הזאת, אני מציע לפעול כאן ועכשיו.

כדי שיתקיים דיון אמיתי, חייבים לייבש את הביצות של השותפים לדיעה שעסוקים בלהביע הסכמה, חלוקת סופרלטיבים ומדי פעם ויכוח על פרט זניח כזה או אחר. חייבים לפתח מקומות שיאפשרו ויכוח אמיתי בין דיעות מנוגדות ומגוונות כדי לשבור את ההרגל המגונה של עיסוק עקר בלשכנע את המשוכנעים.

מקס רואה בעיני רוחו דיונים אמיתיים, פומביים עם תוצאות של ממש. איך נגיע לשם? את השאלה הזאת הוא משאיר לנו. בואו לקרוא את הפוסט הכי חשוב של מקס הזועם.

2 תגובות

|
  • מתה עליו אבל חולקת על דעתו. ראיתי לא מעט דיונים מעניינים בבלוגיאדה. מה זה משמעותי? – אני לא בטוחה.
    השינוי מגיע טיפין טיפין ולא בנחשול אדירים. אף תגובה בבלוג לא תוליד את המהפכה. אבל כל תגובית שכוונה היטב עשוייה לקרב אותנו עוד טיפ-טיפה.

    משהו כזה.

  • אורי says:

    גם אני מת עליו. ואני דווקא מבין מה הוא אומר. יש בלוגרים ששוטחים את משנתם, ויש דיונים פה ושם אבל בד"כ הדיונים מורכבים מאנשים בעלי אותה אג'נדה (פורומים נפרדים לימין ופורומים נפרדים לשמאל. אנשי ימין קוראים בבלוגים ימניים ואנשי שמאל בבלוגים שמאלניים).
    לא קיים מקום שמאפשר דיון רציני ואפקטיבי בנושאים אקטואליים שמהווה מוקד משיכה לשני הצדדים של כל נושא. מקום שמרים דיונים רלוונטיים באופן קבוע ומקום שיכול להוות איזושהיא השפעה.

|

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *