לא חשבתי שאפרסם שתי רשומות עוקבות על אותו נושא, אך כאשר הנושא בוער בעצמות ובלבבות, הרבה כותבים עליו וביניהם ניתן למצוא טקסטים טובים ונכונים.
רונן פרי כותב בבלוג הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. בפוסט שכותרתו "מצעד ההשפלה" מתאר רונן כיצד הדמוקרטיה השפילה ראשה בפני האלימות החרדית.
ההפגנות האלימות צלחו. רבבות בריונים מנעו ממיעוט נרדף אך רודף שלום את הזכות האלמנטרית לחופש ביטוי. איני משתייך לאף אחת מן הקהילות המתנגשות, ובראשית הדברים סברתי באמת ובתמים כי יש לבכר פתרון בדרך של פשרה. אולם עמדתי היום נחרצת מתמיד. לא מתוך איבה או זעם חלילה, אלא מתוך הבנה עמוקה יותר של המציאות.
במדינת ישראל של המאה ה-21 חוליגניזם הוא אמצעי כשר להשגת מטרות פוליטיות. ההתקפלות של משטרת ישראל בפני עדת מבעירי הפחים והרוצחים בכוח היא חרפה למדינה. כניעה לטרור מן הזן הנחות ביותר. על נימוקיה המגוחכים של המשטרה בעניין זה אין טעם להכביר מלים; כאילו נולד בן לילה איום קיומי חדש על מדינת ישראל.
בטקסט קצר וקולע רונן מתאר את המניפולציות שנעשו ע"י הגורמים הדתיים כמו גם את ההשפלות שלא שכחו להעביר את ציבור ההומוסקסואלים. אתם מוזמנים לקרוא ואף להגיב בנושא מצעד ההשפלה.