יצא לי לראות לא מעט מודעות תלויות ברחוב. רובן היו מודעות שמציעות שירותים שונים כמו הוראה פרטית, נקיון בית ועוד. חלקן, אלו שמופיעות על לוחות המודעות, מציגות הצגות ומופעים לבחירתי. יש גם מודעות של דירות, בין אם של מתווכים שמחפשים דירה מסויימת או של אנשים המעוניינים להשכיר את דירתם.
מודעה כמו זו שראתה נטע יוסף-בודניק, עוד לא ראיתי.
נישואין
יהודי, אשכנזי (עולה מאוקראינה), 174 גובה, ספורטיבי, לא מעשן, ביתי, מעשי, בעל מקצוע (מתכנת אלקטרוניקה).
מבין שהמשפחה זאת עבודה מתמדת שצריך להשקיע בה.
מוכן להוביל את המשפחה (לבשל, תקציב, חינוך של הילדים, תיקונים בבית, וכ"ה).
מחפש בחורה מאתיופיה שיכולה ללדת את הארבע ילדים.
טל': (חסוי – שמור אצלי).
התגובה הראשונה שלי היתה רתיעה. מי לכל הרוחות מחפש אישה בצורה כזאת? זה מקומם. הרגש הפמיניסטי (יש כזה גם לגברים באמת) שבי גאה וחשתי את הפוסט הכועס מתקרב ובא. המשכתי לקרוא את הפוסט של נטע והופתעתי.
יש משהו מהפנט במודעה הזו.
האיש שניסח אותה אינו מציע לציבור הרחב שירותים מקצועיים, רכב למכירה או דירה להשכיר. הוא מציע את עצמו, לנישואין, ורצונו בזוגיות ומשפחה כה עז עד כי הוא מוחל על גאוותו וצנעת פרטיותו וחושף בפני הציבור את פרטיו האישיים, תכונותיו העיקריות, תפישותיו באשר למשפחה הרצויה והעדפותיו לגבי בת הזוג המיועדת.
כמה מאיתנו החפצים באהבה היו מרהיבים עוז לנסח מודעה כזו ולצמצם לתוך ארבעה משפטים בודדים את אישיותנו, מעלותינו, ציפיותינו ומאוויינו?
רובנו היינו נמנעים מכך, ועל כך תעיד העובדה שמודעות כגון זו אינן חזון נפרץ ברחובותינו.
נטע הצליחה להרעיש אותי ולהרגיע אותי באותו פוסט. אתם מוזמנים לקרוא מה עוד יש לה לומר בנושא בפוסט למה התכוון המשורר?.
תגובה אחת על “דרושה אישה”