זהירות, מנת יתר בדרכים

נסעתי לי לתומי באוטובוס, הבטתי בשלטי החוצות המעטרים את תל אביב והודיתי לאל על כך שאינני נוהג. השלטים (כמו גם פרסומות הרדיו והטלוויזיה) הבהירו לי שאם הייתי נוהג ולא הייתי נותן זכות קדימה לילד במעבר חצייה הייתי רוצח. השלטים לא הסתפקו בכך והזהירו אותי לבל אשאיר את הילדים שעוד לא נולדו לי יתומים או חס וחלילה אתן להם לעבור לבד את מעבר החצייה לפני שהם יגיעו לגיל תשע (למה תשע? כי זה מתחרז עם פשע!) וכמובן שאם אני אשתה ואנהג ביחד….
 
תאונות דרכים, רשלנות בכבישים, נהיגה לא זהירה וכו` הן מכת מדינה ויש להתייחס אליהן בהתאם. יש להגביר את המודעות לסכנות ויש לפרסם בצורה חכמה על מנת לגרום לציבור להפנים את המסרים.
 
מתי בפעם האחרונה הקדשתם תשומת לב לבאנרים העליונים באתר תפוז? העיניים של רובכם בוודאי מדלגות מעל מקטע הפלאש הזה ולא נותנות לו אפילו חלקיק של תשומת לב. הסיבה לכך היא שהוא תמיד נמצא שם. הוא מופיע מול העיניים שלנו בוקר וערב בכל פעם שאנחנו נכנסים לאתר.
כשמדובר בפרסומת רגילה זה בסדר. מספיק שתפנימו את המסר פעם אחת ותנסו את המוצר פעם אחת. כשמדובר בתשדיר שנועד לזעזע ולגרום לשינוי רציני בהלך המחשבה זה פשוט לא מספיק. ככל שתשדיר שמנסה לזעזע אותנו, מופיע יותר פעמים, רמת הזעזוע שלנו פוחתת. ככל שרמת הזעזוע שלנו פוחתת כך המפרסמים צריכים למצוא דרך לזעזע אותנו יותר בפרסומת הבאה.
 
בשלב מסויים אנחנו הופכים לאדישים.
 
זאת הבעיה הגדולה ביותר של נושא הזהירות בדרכים. קברניטי הקמפיין החליטו ככל הנראה, שאם הם יפציצו אותנו בעשרות מסרים בתקופת זמן קצרה, הם יצליחו להעלות את רף הזעזוע שהם הציבו לעצמם בשנים האחרונות ובכך להקטין את מספר תאונות הדרכים.
מה שקורה בפועל זה שאנחנו מקבלים מנת יתר של פרסום בנושא וכמו כל מנת יתר, גם זו יכולה להרוג. בעקבות רצף המסרים הבלתי נלאה של הרשות הלאומית לבטיחות הדרכים, אנחנו מגיעים מהר יותר למצב של אדישות שבעקבותיה הקמפיינים הבאים לא יהיו אפקטיביים כלל. צריך להקטין את המינון ולהתמקד במסר אחד בכל פעם.
 
המסרים נכונים, הקופי לא רע, הרצף הוא זה שהורס ובגלל הקמפיין כולו מקבל רק 6 בסולם הביקור"ט. ואל תשכחו שמקליק מי שמקליק מי שמקליק ראשון.

אודות אורי צציק

בלוגר, קופירייטר ובונה אתרים. נולד ביולי 1979 במזל אריה. אוהב לקרוא ספרים, לצפות בטלוויזיה, לאכול טוב ולגלוש ברשת. כיום עוסק בניהול פרוייקטים באתר תפוז ובבניית אתרים מבוססי וורדפרס בעבור חברות שונות.

דיון: “זהירות, מנת יתר בדרכים”

  1. 19 בינואר 2007 ב - 11:24 #

    לא לאדישות!
    נושא חשוב ביותר

    נכתב ע"י tzira
  2. 19 בינואר 2007 ב - 11:24 #

    אל תשאירו יתומים אחריכם…
    מסר מטופש.

    נכתב ע"י ע ל ו מ ה
  3. 19 בינואר 2007 ב - 11:24 #

    כבר הספקנו לשכוח שמקליק מי שמקליק מ
    מקליק מי שמקליל…

    נכתב ע"י עכבר כחול מדבר
  4. 19 בינואר 2007 ב - 11:24 #

    לפעמים
    יש פרסומות שגורמות לך להיות אנטי למסר שהם מנסים להעביר.

    נכתב ע"י התמ-ים
  5. 19 בינואר 2007 ב - 11:24 #

    אכן נושא חשוב
    חבל שממאיסים אותו במקום לקדם אותו.

    נכתב ע"י ביקורט
  6. 19 בינואר 2007 ב - 11:24 #

    הם יפסיקו
    ברגע שתהיה להם שורה חדשה לפמפם. הקופי עוד סביר, מנסה לפנות אל הרגש, קצר ואפילו תואם את הקו של פניה להורים (הקו שהם התחילו עם הילד בן תשע, מעבר החצייה והפשע). הבעיה העיקרית היא שהוא לא חזק מספיק בשביל להיות המשך של הפרסומות הקודמות ובגלל זה רוב האנשים יהיו אדישים אליו. הם העלו את רף הזעזוע גבוה מדי ועכשיו אין להם ברירה אלא לרדת.

    נכתב ע"י ביקורט
  7. 19 בינואר 2007 ב - 11:24 #

    וזו בדיוק הבעיה
    עם הזוועות שרואים היום בסרטים סף הזעזוע שלנו גבוה גם ככה. כאשר נותנים לנו מנת יתר של זעזועים הם רק מגביהים אותו יותר… יש שיאים שאי אפשר לשבור.

    נכתב ע"י ביקורט
  8. 19 בינואר 2007 ב - 11:24 #

    זה באמת נראה כאילו
    הם מנסים לגרום לכולנו להרגיש אשמים בכל תאונה. אולי זו האסטרטגיה שלהם, אם תרגיש אשם בכל דבר שקורה על הכביש אולי תיסע בצורה זהירה יותר. איך שלא מסתכלים על זה, זה יותר נלעג מאשר אפקטיבי.

    נכתב ע"י ביקורט
  9. 19 בינואר 2007 ב - 11:24 #

    לדעתי, האפקט הוא בדיוק הפוך
    אם מנסים לגרום לי אשמה בכל תאונה, בתת מודע שלי אני אפסיק להתייחס לכל האזהרות שלהם, ואמשיך לנהוג (תרתי משמע) כרגיל.

    נכתב ע"י התמ-ים
  10. 19 בינואר 2007 ב - 11:24 #

    אני לא יודע אם אפשר לתאר את האפקט
    כשלילי. על מנת שהוא יהיה שלילי אתה צריך, עקב הפרסומת, דווקא לנהוג בצורה פחות זהירה. אני חושב שיותר נכון לומר שפשוט אין אפקט.

    נכתב ע"י ביקורט

כתיבת תגובה