כידוע לכל המבוגרים, האינטרנט הוא מקום מסוכן, במיוחד לילדים. יש מפלצות שאורבות מתחת ליריעות הצ'אטים, יש מנועי חיפוש מיועדים לפדולפילים, יש מחבלים ערבים שמסתתרים מאחורי כל לינק ויש רמאים שמחפשים איך לעשוק מהילדים שלנו את טיפת דמי הכיס האחרונה. השאלה האמיתית היא מה עושים כדי שהרשת תהיה בטוחה לילדים?

החתיאר שביציע חושב שזו מלחמה אבודה מראש ויש לתקוף את הנושא בדרך אחרת.

כדי לאמוד בכלל את היקף הבעיה, צריך לזכור שהיא מחולקת לשנים: הסיכון לילד כתוצאה מיוזמה של מבוגר כלפיו והסיכון שלו להיחשף לחומרים שאינם ראויים לגילו.

אשר לסיכון של ניצול על ידי מבוגרים, למען הפרופורציות יש לזכור שמרבית מקרי הפגיעה בילדים – 90% לפי הנתונים – נעשים על ידי אדם המוכר לילד ונמצא בסביבתו הקרובה. לדעתי הנתון גבוה הרבה יותר משום שהנטייה של ילד לחשוף מקרה פגיעה על ידי אדם קרוב תהא קטנה בהרבה מאשר פגיעה שנפגע על ידי אדם זר לחלוטין.

למנוע מילד חשיפה ברשת לחומר בלתי ראוי (מין אלימות הסתה וכיו"ב) זו משימה כמעט בלתי אפשרית. החומר הזה פשוט מגיע אליך. במקרים רבים אתרים בעלי תוכן מפוקפק מנסים למשוך תנועת גולשים על ידי שימוש במילות מפתח "תמימות" שהמחפש אותן יגיע לקישוריות מפוקפקות. מבוגר ממוצע, ימשוך בכתפיו וילך הלאה. ילד, סקרן מטבעו, יכנס פנימה ויציץ. איך בדיוק ניתן למנוע זאת? כפי שקשה למנוע דואר זבל בעל תכנים מפוקפקים. איך אתה מונע מתיבת דואר של ילד בן עשר לקבל מידע חיוני כיצד ניתן לרכוש בזול כדורי V1G®A?

אז אם זו משימה בלתי אפשרית, מה אנחנו יכולים לעשות? הרי ההגבלות השונות שששרי הממשלה ושאר יודעי דבר מנסים להטיל על האינטרנט פוגעות בסופו של דבר גם במבוגרים.

דעתי היא שבמקרה הזה זכותם של המבוגרים לחופש הגלישה והפצת המידע עולה על זכותם של הילדים להגנה ציבורית. חד וחלק, אין לילדים עד גיל 12 מה לחפש באינטרנט. ושלא יספרו לי סיפורים. עדיין החלק הארי של הידע האנושי נמצא בספרים כתובים – בספריות ובספרי הלימוד ולא באינטרנט. עדיף שילד יצבור את הידע הבסיסי שלו בדרך המסורתית, קריאה בספרים וכתיבה. ואם הוא רוצה להעתיק: לפחות שיכתוב או יקליד זאת ולא בשיטת ה"העתק-הדבק" כמו שזה נעשה מתוך הדפדפן..אם הוא מקליד יש עוד איזה סיכוי שיזכור חלק ממה שהקליד.

ממילא העיסוק העיקרי של הרוב המכריע של הילדים והמתבגרים באינטרנט הוא חדרי צ`אט, מסרים מיידיים, הורדה של סרטים ומוזיקה ומשחקים. שום דבר שתורם להעשרה שלו. כישורי מחשב ניתן לרכוש גם כשהמחשב איננו מחובר לאינטרנט. אני בעד מחשב לילדים אבל בלי החיבור לאינטרנט לפחות עד גיל 13. בגילאי 13-16 אי אפשר כבר למנוע אינטרנט לחלוטין, אבל רצוי להשאיר מחשב אחד בלבד המחובר לרשת שימוקם בחדר ציבורי – לא בחדר של הילד – היכן שההורה יוכל להעיף מבט ולהציץ מה הילד עושה במחשב, ולהגביל את משך השימוש היומי באינטרנט לשעה-שעתיים ביום. לא יותר. מי שלא חינך את ילדיו כהלכה עד גיל 16, ממילא הקרב אבוד.

את שאר דעתו ונימוקיו של החתיאר אתם יכולים לקרוא בפוסט אינטרנט – למבוגרים בלבד.

אני לא כל כך מסכים עם החתיאר. לא לתת לילד לגלוש באינטרנט בגיל צעיר, אומר גם למנוע ממנו לא מעט מידע מועיל ומחנך. אולי יש להגן בסיסמה על האימייל, להשתמש בתוכנות מסננות תוכן ולהשגיח קצת יותר. זה אמנם דורש מהמבוגרים להשקיע יותר ולהשתדל לשים לב, אבל זה נותן לילד לגדול מבלי להיות מנותק.

– – – – –

שני פוסטים נוספים ששווה לקרוא

  • דובי קננגיסר קיבל את ה-wii (הלוואי עלי) שרכש ומספר לנו למה זו אחת הרכישות היותר מוצלחות שלו בפוסט wii!
  • דבורית שרגל כותבת על הדבר הזה שכולנו רוצים ממנו יותר, אבל הבוסים לא כל כך רוצים לתת – המשכורות. בפוסטים ללוש את התלוש ו לחוש את התלוש

4 תגובות

|
  • מרק ק. says:

    לא התעמקתי בדברי החתיאר, אבל רציתי לציין שלמיטב ידיעתי כחלק ממערכת ההפעלה ויסטה יש מנגנון של "בקרת הורים" שאמור למנוע גישה לתוכן לא ראוי.

  • אורי says:

    גם באקספלורר יש משהו שנקרא "content advisor". הבעיה שמי שיודע לעבוד עם מחשבים יצליח די בקלות לעקוף אותו.
    זאת ועוד, הוא נוטה לחסום גם אתרים שבטעות הוזכרה בהם מילה שמוגדרת כלא ראויה גם אם היא בעלת משמעות אחרת בקונטקסט.
    עוד לא התנסיתי בויסטה, יכול להיות ששם זה מוצלח יותר.

  • אורי says:

    בדיקה של מנגנון התגובה לתגובה

|

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *