העבודה היא לא! חיינו

** אני מתנצל בפני כל מי שהגיע לכאן עקב האימייל שנשלח. מתברר שכשמתקינים את הבלוג על windows live writer, הוא יוצר פוסט ומוחק אותו מיד**

בכל בוקר אני קם, מצחצח שיניים, שותה קפה והולך לעבודה. בעבודה אני…. אהם… עובד (באמת… נשבע לכם). לאחר כ 9-10 שעות אני מסיים את העבודה והולך הביתה. אחת למספר ערבים, אם יש לי כוח, אני הולך לבלות בבית קפה עם חברים. בימים שאני לא יוצא, אני יושב בבית, צופה כשעה בטלוויזיה, קורא כמה דפים בספר, מתקלח והולך לישון. רוב היום שלי מתבזבז על שינה ועבודה ושעות השינה שלי לא ממש מספקות.

תמיר כהן, התארח בבלוג של החברה משלמור אבנון עמיחי, וכתב על הקריירות שלנו.

עובדה! מרבית התקציבאיות במשרד החלו את דרכן בקבלה, אך אותן בנות הקבלה החמודות והנחמדות שתמיד היה להן זמן לומר שלום חינני או אולי אפילו לנהל שיחת סתם על הא ודה, פתאום, בין לילה, עם קבלת תפקיד התקציבאית, הן הופכות לנשות עסקים עצבניות, עייפות ולפעמים אף ממורמרות ושכשאתה ניקלע בדרכן, ברצון לנהל עימן את אותן שיחות הסתם של פעם הן מנפנפות אותך הצידה באומרן ”אין לי זמן“. או לחליפין, אנשי קריאטיב חדשים שמגיעים אלינו, נכנסים למשרד כמו תיירים ישראלים שזה עתה ירדו מהמטוס למרכז ניו יורק במבט בוהה של WOW תיראו, אך במהרה מבטם הופך למבטו של שלומי אבנון שניתקע בסטוקהולם בגלל איחור של עוד טיסת קונקשן. ביצועסטים שכבר לא רואים בעיניים ולא מבדילים בין ארבל ל-TIMES (לא שדבר כזה קורה בסטודיו שלנו), אנשי כספים שאם ישמעו עוד פעם את המילה ”תיאום“ יקפצו מהקומה השנייה של המשרד.

אני יכול להזדהות. אמנם רוב הזמן בעבודה שלי אני עובד ללא לחץ משמעותי, אבל כשמתקרב מועד השקה של מוצר אני מוצא את עצמי נשאר במשרד 12 שעות ויותר, עובד כמו מטורף ועצבני על כל העולם ואשתו. תמיר מציע לכולנו לקחת רגע של שקט, להרגע, לזכור שהמשרד יכול להסתדר גם אם לא נחשוב על העבודה 24 שעות. אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט כולו – דעתו של איש פשוט.

– – – – –

ארבעה פוסטים נוספים ששווה לקרוא

  • אבי לן כותב לנו על הבלוגרית zebra ועל הבלוגים החדשים שהיא פותחת מדי יום ביומו (ואולי הוא מנסה לעקוץ את גדי שמשון?) בפוסט הבלוגרית מספר 1 של המזרח-התיכון.
  • עמי בן בסט מלמד אותנו על משהו שקורה מדי יום ביומו אלפי פעמים. משהו שאורך רק מספר אלפיות שניה. בואו לקרוא מה קורה באותו הרגע הקצרצר של המצמוץ.
  • תום מספר לנו על בחורה שנסעה לה במכוניתה ועברה את הצומת באור ירוק, ועל אישה אחרת שעשתה את אותו הדבר, רק שהאור שלה היה אדום. אתם יכולים לנחש את שארית המקרה המתואר בפוסט מי נתן לך רישיון, ילדה?
  • ובן ארי נותן לנו טיפים, שאסף מרחבי הרשת, לגבי הראיון שעוברים המועמדים לעבודה בגוגל. כל זאת בפוסט כך תתכוננו לראיון בגוגל. חלק ראשון.

תגובה אחת על “העבודה היא לא! חיינו

  1. פינגבאק: שווה קריאה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *