כמה שווה מאסר בימינו?

** הפוסט נכתב באמצעות windows live writer. אני מקווה שהוא לא יצא הפוך או מג'וברש **

אני מניח שחלקכם קרא על האישה שנאסרה מאחר ולא רצתה לשלם דו"ח של 100 ש"ח. מתברר שהיא גולשת בפורום בתפוז ועוד לפני שהידיעה פורסמה בעיתונות, היא פירסמה אותה שם במילים שלה.  אני חושב שזו הפעם הראשונה שאני  מקשר לפורום ולא לבלוג, אבל הסיפור של Apellai שווה את זה. קבלו הצצה לחלקו הראשון של הסיפור:

בדצמבר לפני שנתיים וחודשיים בשעה 16.50 ביקשתי להחנות את מכוניתי ליד המדרכה ברח' דונדיקוב ברחובות. היה חושך ולא היה ברור אם החניה מותרת אבל לא חיפשתי יותר מדי סימנים משום שעמדה שם פקחית של העירייה. ניגשתי אליה ושאלתי אם החניה מותרת והיא אמרה שעם כרטיס חניה מותר. שמתי איזי פארק והלכתי.
חזרתי כעבור שעה ומצאתי רפורט. מתברר שמשעה 17.00המקום משמש חניה רק לדיירי הבית. סברתי שהפקחית הטעתה אותי והייתה צריכה למסור לי את המידע המלא ולמחרת שלחתי מכתב לעירייה עם בקשה להתעמת אתה.
כעבור חצי שנה העירייה דחתה את בקשתי והציעה לי לשלם את הדו"ח או להישפט. בחרתי להישפט  כדי לקבל פסיקה: אם המידע שנמסר הוא נכון לאותו הרגע אך מאבד תוקפו  כעבור זמן קצר, על מי חלה האחריות? אם השופט היה אומר שהפקחית ענתה על מה שנשאלה וזה סוף הסיפור, הייתי משלמת את הדו"ח בלי להתווכח. מאידך קיוויתי שהוא יקבל את הטעון  שהאדם הסביר יכול היה להניח שהמידע תקף לפחות לשעה הבאה (כי היא הזכירה כרטיס חניה) ולכן הטעות שלי הייתה בתום לב ויזכה אותי.

המשפט נערך כעבור שנה  והשופט קבע שעליו לשמוע את גרסת הפקחית. אמרתי שהיא בוודאי לא תזכור והוא אמר שלא אדאג.
לפני שלושה שבועות, כלומר שנתיים אחרי המקרה, נערך המשפט בנוכחות הפקחית. השופט לא נתן לי לדבר רק שאל את הפקחית לגרסתה. היא ענתה כצפוי שהיא לא זוכרת ואז הוא שאל אותה אם בכלל יש מצב שהייתה יכולה  לומר  לי דבר כזה (איזה דבר? היא הרי לא זוכרת). היא ענתה שלא (וכי מה היא תגיד?) כבודו הכתיב לפרוטוקול שהפקחית מכחישה את הסיפור שלי, שהגרסה שלה עדיפה בעיניו על שלי, וגזר עלי את סכום הדו"ח או יומיים מאסר. אמרתי שאני בוחרת מאסר.

מי שקרא את הכתבה יודע שזה ממש לא סוף הסיפור. אתם מוזמנים לקרוא את שארית הסיפור ממקור ראשון בהודעה – שאלתם עצמכם לאן נעלמתי?

– – – – –

ארבעה פוסטים נוספים שווה לקרוא

תגובה אחת על “כמה שווה מאסר בימינו?

  1. פינגבאק: שווה קריאה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *