אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. הלכתי לי ברחוב וחשתי כאילו כל האוויר מחושמל. כלבים התרוצצו ברחובות ללא רצועות וחתולים ניתרו מן הגגות. להקות ציפורים עקבו אחרי לכל כיוון וחלקן אף ירדו לברכני לשלום. הצבים מיהרו בחזרה לבתיהם וממרחק ניתן היה לשמוע אריות שואגים ביראה. הרגשתי שמשהו חדש מתקרב.
התקרבתי אל ביתי וראיתי את האור דולק בסלון. כבר מן הרחוב שמעתי את קריין החדשות בקולו העליז מבשר על אי-השחיתות הפושה בממשלת ישראל ועל נחל הקישון הנקי והזח. מביתם של השכנים ניתן היה לשמוע את הילולת השמחה, כאשר הרימו על כסא את הסבא ביום הולדתו ה 250. מיששתי בכיסי אחר המתנה שקניתי לו, אבל החלטתי שאמסור לו אותה מחר, גם ככה חוגגים כל יום הולדת במשך שבוע.
נשמתי לתוכי את אוויר השינוי והרגשתי את בועות החמצן ממלאות את כל ישותי. תחושה של עילוי ושמחה כמו שלא חשתי זה זמן רב. הרגעתי את עצמי, אני אוכל לעופף לי ביום אחר, עכשיו הזמן לעלות הביתה ולהינות מעוד ערב של פינוק נפלא. ראיתי בדמיוני את המקושקשת הנאה ואת הגבינה הלבנה שאוכל. ראיתי את הספר הנפלא שאמשיך לקרוא. ראיתי את האהבה השורה בביתי וחשתי בה עוטפת אותי עת פתחתי את הדלת.
טילי, כלבי האהוב, זינק עלי בליקוקים. אבי ואמי חייכו חיוכים שומרי סוד עת חיבקוני באהבת אמת. אחי הקטן הכה אותי באגרופי החיבה שלו. כולם ידעו, כולם הרגישו שמשהו חדש עומד להגיע.
ניגשתי את חדרי הכחול והדלקתי את האור. ראיתי אותו עומד שם, ליד מסך המחשב, מאיר את העולם באורות מהבהבים. ניגשתי אליו באיטיות, מעט חששתי אך עם זאת ידעתי שלא יאונה לי כל רע. הנחתי את ידי על המקלדת ואמרתי שלום לאינטרנט.
– – – – –
wranger העביר לי את השרביט ואני עמדתי המום, כיצד אני אמור לזכור את היום שבו גיליתי את האינטרנט, זה קרה כל כך מזמן. ישבתי מספר ימים בנסיון להיזכר ואפילו בפרט קטן מהאירוע, אך כנראה שזה היה כה בנאלי עד שדבר לא עלה בראשי. אם כך, חשבתי לי, אם אין באמת סיפור ששווה לספר אותו, למה שלא אצור אחד. והתוצאה לפניכם.
חח
השרביטים האלה מוציאים מאנשים דברים לא צפויים.
תודה על המחמאה !!!
אנחנו בהחלט נענים לאתגר, אבל בגלל סיבות של עייפות החומר…..
D: רק אתה
מעניין איך באמת גילית אותו.. אבל בשביל זה אתה צריך לגלות איך גילית וכו` וכו`
אולי באמת הגיע הזמן
לעשות פוסט שמקשר אל כל הפוסטים של השרביטים השונים. זו תהיה שעת קריאה הזויה… הבעיה היא להתחיל ולחפש.
בכיף 🙂
קראתי את הפוסט ומאוד נהניתי. אני מזמין תמיד 5 אנשים שאני חושב שיהיה מעניין לקרוא את הסיפור שלהם… ושמחתי לגלות שלא טעיתי 🙂
הלוואי והייתי זוכר.
אני זוכר כל מיני קטעים מההתחלה אבל ממש לא זוכר את הרגע המסויים שבו גיליתי את האינטרנט