תגובות לכל דורש

אוגוסט 11, 2007 17:00 | מאת | 7 תגובות

במהלך כתיבת הבלוג הזה חשבתי לעצמי לא אחת, מה גורם לאנשים להגיב? אצל יובל דרור כמעט כל פוסט גורר מליון תגובות, אבל הוא לא דוגמה. מה גורם לכם להגיב לפוסטים מסוימים ולא לאחרים. הרשיתי לעצמי לעשות בדיקה קטנה.

הפוסטים בבלוג שלי שקיבלו הכי הרבה תגובות:
אני ראשון!!!11 – 12 תגובות שכתבו שלושה מגיבים (כולל אותי) + טראקבק.
עיתונות מול עיתונות מקוונת – 12 תגובות שכתבו 6 מגיבים (כולל אותי) + טראקבק.
10 דברים מוזרים שאנשים עושים – 6 תגובות שכתבו 3 מגיבים (כולל אותי) + 6 טראקבקים.

אז מה אני מבין מזה? שאם אני רוצה לקבל תגובות רבות אני צריך לכתוב מאמרים. מאחר ואני לא מעוניין לכתוב מאמרים שכאלה לכל אורך הבלוג אבל אני כן מעוניין בתגובות החלטתי לעשות ניסוי קטן:

תאוריה: אנשים אוהבים להגיב לפוסטים קצרים וחדשותיים
בדיקה: BlogDay 2007 מתקרב!
תוצאה: תגובה אחת

תאוריה: אנשים אוהבים להגיב לנושאים קרובים אליהם
הנחה: רוב הקוראים בבלוג הזה הם בלוגרים בעצמם
בדיקה: הבלוג של הארי פוטר, כמה שווה הבלוג שלי
תוצאה: תגובה או שתיים (לא כולל שלי)

תאוריה: אנשים אוהבים לעזור ולכן יגיבו לבקשת סיוע
בדיקה: מה קורה כשנגמרות המילים?
תוצאה: 5 תגובות

מסקנות והרהורים:
1. זה חרא מחקר, מחקר אמיתי היה בודק גם בלוגים של אחרים… אבל אין לי כוח אז אני אסתפק בו.
2. אנשים הולכים לשנוא אותי בגלל שכתבתי בלוג עם בקשת סיוע בלי שבאמת התכוונתי אליו (טוב, אולי קצת)
3. מאחר ואין לי כוונה לכתוב פוסטים עם בקשות סיוע על ימין ועל שמאל, כנראה שאאלץ להסתפק בתגובות שיש
4. מעניין אם אני ארגיש יותר טוב אם אני אגיב לעצמי בשמות פיקטיביים P-:
5. בדיקות נוספות שיכולתי לעשות ולא עשיתי: לבקש מאנשים להגיב בסוף הפוסט, לכתוב פוסט שלם על תגובות (בעצם זה הפוסט הנוכחי), לנסות להפעיל פסיכולוגיה הפוכה ולהגיד שתגובות לא באמת מעניינות אותי.

תגיות: , , , ,

7 תגובות

|
  • אורי דרור says:

    תגובות לא מעניינות אותך? אנחנו לא טובים מספיק בשבילך?
    נעלבתי!
    סתם.

  • אצלי כל פוסט גורר כמות סולידית של תגובות
    אבל אני בבלוגיה ככה שזה לא נחשב

    אם תשאל אותי מה גורם לאנשים להגיב
    אז אני יענה לך שזה לגרום להם להזדהות איתך
    אנשים אוהבים להיות שייכים

    אני אביא כדוגמא את הפוסט האחרון שלי
    דיבאתי על כך ששנתיים לא נגעתי בסמים
    ועל הקשיים והפיטויים שהדבר גורר
    זה מאוד הוליוודי הגיבור הטרגי
    נפל לסמים ועכשיו הוא משתקם
    אנשים אהבו את זה…

  • ברור שהן לא מעניינות. סתם כתבתי עליהן פוסט שלם P-:

  • אני מסכים איתך. פוסטים מהסוג הזה הם גם פוסטים שנהגתי לקדם בעמוד הבלוגיה כשעוד ערכתי אותו. ראיתי הרבה פוסטים כאלה גם בסערת הטוקבקים (הפוסטים עם הכי הרבה תגובות באותו שבוע).

    עם זאת, אני ראיתי גם לא מעט בלוגרים שכותבים על מניות או על חדשות או על שטויות שהם עשו ביום יום ועדיין מקבלים תגובות. אין ספק שהזדהות עוזרת אבל אני לא בטוח שזו הליבה.

  • יובל says:

    רגע רגע, למה אני לא דוגמה? 🙂

  • כי אני מדבר על בלוגים עם מגיבים נורמליים ולא מגיבים חסרי חיים (שאני אחד מהם ואפילו יש לי תג בבלוג בתפוז שמוכיח את זה 😛 )
    וחוץ מזה אם אני הולך להבין מה גורם לאנשים להגיב ברוב הבלוגים, אני לא יכול להתייחס לבלוג שבו גם אם בפוסט יהיה כתוב “אל תגיבו, זה נסיון שיימחק עוד רגע” אנשים יגיבו בהמוניהם.

  • יובל says:

    המממ, יש בזה משהו 🙂

|

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.