מוטיבציה להשכרה

יש לי חבר שהתחיל לעבוד בעבודה מסויימת לפני יותר משנה וחצי. אני זוכר את ההתלהבות שלו מהעבודה, את התכנונים שלו. הוא קיבל לידיו מוצר והוא ידע שהוא הולך להפוך אותו למוצר מנצח. הוא קיבל הבטחות מהמנכ"ל שיפנו לו משאבים, ושרוצים לקדם את אותו מוצר. באותם ימים לא היה מאושר ממנו.
 
אני זוכר אותו מתעצבן כשדברים לא עבדו כמו שצריך. כשדברים שהיו אמורים לקחת יומיים נמשכו חודשיים. כשהוא עמד עם הרעיונות שלו מול הבוס שלו, מול הסמנכ"ל ואף מול המנכ"ל רק כדי לקבל את התשובה הידועה שאוטוטו הוא מקבל את המשאבים שהוא צריך. שרק מסיימים פרוייקט דחוף אחד ומתחילים לעבוד ברצינות על המוצר שלו.
 
המוצר שלו לא דעך. הוא המשיך להתקיים ברקע ולא מיצה את הפוטנציאל הגלום בעשרות דפים של רעיונות מעולים. המוצר פעל, ובאגים דחופים תוקנו, אך למרות ההבטחות אף אחד לא פעל על מנת לשפר אותו. בכל יום הגיעו פרוייקטים חדשים ומלהיבים שהפיחו ניצוץ בעיניהם של הבוסים, והמוצר הקטן ההוא נשאר מיותם.
 
אני זוכר את ההערה הצינית הראשונה ששמעתי ממנו בנוגע למקום העבודה. את היום שבו החלה רוחו להישבר. אני זוכר כיצד שנה אחרי שהחל את עבודתו חדור מוטיבציה, מצאתי אותו עושה את המינימום שבמינימום כי "גם ככה שום דבר לא מתקדם בחברה הזאת".
 
אני זוכר, כשבאתי לבקר אותו וראיתי עובדים חדשים מתעצבנים על חוסר יחס מצד הממונים, איך הוא חייך חיוך מריר ואמר להם שאין להם יותר מדי למה לצפות. אני זוכר איך הוא בילה את הימים שלו משחק במחשב בזמן הפנוי הרב שהיה לו ולא נהנה מכך בכלל. כשנה ורבע לאחר שהתחיל לעבוד בחברה הוא פוטר, ואדם אחר הגיע לרשת את מקומו. אדם צעיר וחדור מוטיבציה שבטוח שהוא הולך להפוך את המוצר הזה למוביל בתחומו. מי יודע, אולי הוא יוכיח שזה אפשרי.
 
והחבר שלי? הוא פתח עסק עצמאי. הוא אמנם בתחילת הדרך אבל את הניצוץ שיש לו בעיניים אי אפשר לפספס. הוא יודע שהוא הולך לעשות את כל מה שאפשר בשביל להפוך את העסק שלו לרווחי ואף יותר. הוא יודע שהפעם אף אחד לא יהיה שם כדי למנוע את זה ממנו.
 
שנה כתובה

מחשבות של 31 על “מוטיבציה להשכרה

  1. הצגת אותי פה כאדם עם הרבה סבלנות
    האמת שנשברתי עוד הרבה לפני, אבל עוד נתתי שוב ושוב צ`אנסים.

  2. אויש אויש
    אין כמו ההרגשה הזאת של לפתוח עסק משלך.. ממש כמו לטפל בתינוק שלך, לא פחות ולא יותר.

  3. מערכת מקובעת יכולה להרוס אדם
    השאלה הגדולה היא למה הוא חיכה שנה שלמה במקום כזה בשביל להיות מפוטר?

  4. איזו טלפאתיה
    בדיוק היום אמא שלי סיפרה לי שגם היא בשלב הזה- לעזוב את הריק הנוכחי (בעבודה) ולמצוא מקום אחר. כבר חודשים אני שומעת את זה ממנה… איך גורמים לה להפוך את זה למציאות ולהפסיק להטריד אותי??? (ואולי גם לה יחזור שוב הניצוץ..)

  5. אני בידיוק לומד על זה
    על ניהול נכון של עובדים חדשים. יש לי על זה בגרות השנה. רוצה לשמוע על גישות הניהול של טיילור, וובר והאותורן? (אתה לא רוצה)

  6. שיהיה לו בהמון הצלחה…
    לפעמים עדיף וטוב יותר לעשות דברים בעצמינו… ככה לפחות אנחנו יודעים שנתקדם לאינשהו

  7. תודה רבה
    הוא בטח קורא גם את התגובות לפוסט (אפילו הגיב תגובה אחת מעליך) אבל אני אמסור לו את האיחולים שלך 🙂

  8. נכון
    אבל את המערכות האלה מפעילים אנשים. ולעיתים, רק לעיתים, אם אותם אנשים ישקיעו במקומות שהעובדים שלהם (אלו שנמצאים בקשר יומיומי עם המוצרים והמשתמשים במוצרים) ממליצים, הם יכולים לגלות שזה אפילו מועיל.

  9. אני לא אגיד שזו חרא חברה
    אבל ממה שראיתי הם בהחלט נוטים להשקיע במקומות שאני חושב שהם לא נכונים… ולא ממש יודעים להעריך מוטיבציה כשהיא קיימת.

  10. זה לא בלוג על הצבא…
    ולטעמי, המקומות שוהאירועים שמוצגים בתמונות בצד השפיעו על החיים שלי הרבה יותר מעמיעז…

  11. כן..
    ואז מישהו מעליך מחליט שעל כל שקל שאתה קונה בו דברים, אתה אמור לקבל רווח של 3 שקלים.

  12. הניצוץ אמר לו להתקדם
    החשבון בבנק אמר שצריך להשיג מזומנים קודם שיוצאים להרפתקה הזאת.

  13. אני אמסור לו
    מצד אחד אנחנו יודעים שאנחנו לא תלויים באף אחד, מצד שני לא תהיה לנו כרית שתרכך לנו נפילות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *