כתיבה לילית

ספטמבר 12, 2007 0:42 | מאת | 11 תגובות

אני מאמין שלכל אחד יש שעות מסויימות או מקומות מסויימים בהם שורה עליו המוזה. אני יודע שהרבה מהרעיונות שלי מגיעים אלי דווקא כאשר אין לי איפה לכתוב אותן, כשאני הולך ברחוב או נמצא בשירותים. אבל יש זמן אחד שבו אני נמצא מול המחשב והרעיונות פשוט נשפכים ממני החוצה.

אני כותב בעיקר בלילות. יש משהו בשילוב הזה של המוזיקה של גלגל"צ, אויר הלילה הקריר והלח והחושך שנודף לתוך הבית שגורם לי לשבת ולזרוק מילים על המקלדת. השעות הקטנות של הלילה הן שעות שבהן אפשר לתת למוח לארגן את כל המחשבות ואת כל המאורעות שעברנו במהלך היום. אלו שעות שבהן אף אחד לא יעז להתקשר ולהפריע אלא אם כן זה מקרה חירום אמיתי. אלו שעות שבהן כל הבעיות של היום מתמוססות לתוך עייפות חסרת מנוח, כזו שלא מספיקה בשביל להירדם אבל בהחלט זורקת אותנו לעולם אחר.

אני לא יכול להצביע על השעה המדוייקת שבה אפשר להתחיל לכתוב. לפעמים זה קורה בחצות, לפעמים בעשר ולפעמים גם בשתיים בלילה. אני זוכר לא מעט פעמים בהם הצטנפתי לי מתחת לשמיכה כשהמחשבות רצות לי בראש ומסרבות להניח לי לישון עד שאקום ואעלה אותן על הכתב.
במקרים מסויימים, כאשר אני באמת עייף, אני פותח את הבלוג וכותב את אותן מחשבות עמוקות בראשי פרקים כדי שאוכל להספיק לישון וגם לכתוב אותן בבוקר. בבקרים כאלה אני מסתכל על מה שכתבתי ולא מבין מה רציתי מעצמי. אין מה לעשות נגד זה, כשהשעות של הלילה עוברות, נעלמת לה המוזה.

אני כותב גם במהלך היום, אבל פחות. גם אם אני נמצא במקום הכי מבודד שיש וכל הסלולארים סגורים, אני לא יכול להתעלם מהתחושה שיש מישהו שעלול לחפש אותי. אני לא יכול להתעלם מהעובדה שאני ערני מדי בשביל להוציא משהו אמיתי מתת המודע שלי. אני לא יכול להתעלם מהעובדה ששעות האור הן פשוט לא השעות שלי.

ומה איתכם? גם אתם כותבי לילה?

שנה כתובה
תגיות: , , , ,

11 תגובות

|
|

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *