שבוע של פייסבוק

אוקטובר 19, 2007 2:33 | מאת | 11 תגובות

שרון ויהונתן* החליטו לקחת שבוע ולבדוק את פייסבוק. גם אני החלטתי לעשות כך (לאחר נדנוד חוזר ונשנה מצד מספר משתמשי פייסבוק מהעבודה) אך כנראה שמספר ימים לאחריהם. השבוע נגמר היום והגיע הזמן לסכם.

הסיבה:
"איך אתה יכול לטעון שאתה לא נהנה מפייסבוק אם אתה אפילו לא נתת לה סיכוי אמיתי? לא באמת ניסית את האפליקציות, לא באמת חיפשת חברים… לא באמת ניסית את פייסבוק". זה היה הטיעון שהוביל להחלטה שלי לאקטב מחדש את המשתמש הפייסבוקאי שלי ולצלול לתוך הרשת.

הביצוע:
קבעתי לעצמי מספר כללים.
1. כל יום להוסיף לפחות חבר אחד – בפועל כמעט בכל אחד מהימים הוספתי כ 10 חברים מלבד היום האחרון שבו הוספתי רק שניים.
2. לא להוסיף אנשים שאני לא מכיר מהמציאות – החלטה מצויינת שעמדתי בה בכבוד.
3. להוסיף כל אפליקציה שמזמינים אותי אליה או שאני רואה שהחברים שלי משתמשים בה – לא עמדתי בזה ב100%, בכל זאת למי יש כוח לגדל דרקון אחרי שהוא מאמץ חייזר. אבל הוספתי לא מעט אפליקציות וברובן השתמשתי במהלך השבוע.

התחושות:
קל מאוד להתמכר לאפליקציות ולחיפוש החברים. ביום השלישי מצאתי את עצמי סורק את רשימות החברים של כל החברים שלי בחיפוש אחר פנים מוכרות. עד היום אני עוקב בדאגה אחר המצב הערפדי שלי ולאיזו דרגה של ערפד הגעתי. מצאתי את עצמי עובר ממצב של שעמום ושנאה לאתר למצב של חיבה לא ברורה ועצבנות בשל כך.
הזמן שהתבזבז לי בpoking יכול היה להיות מנוצל לדברים יותר מועילים כמו סיום כמה פרוייקטים בעבודה או הכנת ממ"ן שאני צריך להגיש בקרוב.

כמו כן השימוש הנרחב בפייסבוק העלים לי את החשק לכתוב. כאשר קיימת אפשרות לעדכן את האחרים במצב הפיזי והנפשי שלך בשורה או שתיים, הצורך לאגור את התחושות ולכתוב עליהן פוסט שלם גז כלא היה. מצאתי את עצמי מזניח את הבלוגים שלי לטובת רענון בלתי פוסק שמא אקבל הודעה (notification) חדשה.

ביום-יומיים האחרונים של השבוע, כאשר התחלתי לחשוב על הפוסט הנוכחי, ההתמכרות נעלמה. פתאום אבד לי החשק לעדכן את הקורה איתי בכל רגע נתון. פתאום כל האפליקציות חזרו להראות קטנוניות וחסרות טעם. מה זה באמת מועיל לי אם אני מיידע את העולם שאני חש עייפות עם אמוטיקון מתאים? לשם מה אני צריך שכולם יראו את רשימת המכרים (לא רשימת החברים) שלי. הכל נראה לפתע מיותר.

מסקנות:
פייסבוק יכולה להיות ממכרת, אבל אם עוצרים כדי לחשוב על מה שעושים מגלים שאין לפעולות שבה שום משמעות אמיתית.
פייסבוק היא כלי מעולה למצוא אנשים מהעבר הרחוק, להוסיף אותם כחברים, לשלוח להם הודעה כדי להרגיש ששמרנו על קשר ולא לדבר איתם יותר לעולם.
פייסבוק היא גוזלת זמן מקצועית בדיוק כמו הבלוגים ואולי אף יותר. ההבדל הוא שמהבלוגים אני חש סיפוק מתמשך ולא רגעי.

תוצאות:
אני לא אבטל את המשתמש שלי בפייסבוק, אבל אפסיק להכנס לשם פעמיים ביום. סביר להניח שאבקר שם אחת לשבוע שבועיים רק כדי להתעדכן ולתקוף ערפדים אחרים.

מחשבה שאחרי:
בכל מיני מקומות ראיתי שמתייחסים למילה פייסבוק כאל "פני ספר" וגם אני חטאתי בכך. אני מניח שהכוונה המקורית היא לצילומי פנים (אתם יודעים, כמו שעושות דוגמניות).

* שימו לב למספרי הפוסטים שלהם. אצל יהונתן הפוסט הוא בעל מספר סידורי 1060. אצל שרון המספר הוא 1066. שרון מובילה P-:

תגיות: , , ,

11 תגובות

|
  • חוגה says:

    פייסבוק בא למיטב הבנתי מ – ספר מחזור (של בית ספר)

  • חשבתי שזה נקרא year-book. בכל מקרה זה באמת נשמע יותר מתאים…

  • איתי says:

    לגבי מספרי הפוסטים של שניהם – שים לב לפוסט 1001 אצל שניהם ולנושא שלו.

  • חוגה says:

    טוב גם אני טעיתי, וזו התשובה – מתוך וויקי:
    The name of the site refers to the paper facebooks depicting members of the campus community that U.S. colleges and preparatory schools give to incoming students, faculty, and staff as a way to get to know other people on campus

  • נחמד. שרון גם מקשרת מפוסט 1001 שלה לפוסט 1001 של יהונתן.

  • נחמד לדעת. לא ידעתי שככה קוראים לזה…

  • ענת says:

    הייתי מהראשונים שהצטרפו לפייסבוק מבין חברי, הצטרפתי בעקבות מייל עצבני מידיד בריטי שרוצה לזרוק עלי כבשה והוא לא מצליח לאתר אותי. אחרי שהצטרפתי נדנדתי לכל העולם ואחותו להצטרף, במשך השבועות הראשוניים הייתי עסוקה יותר מדי בחיפוש ובזיזת מטבעות זהב מחברי הפיראטים, הימור על כל הכסף (לפיראט שלי יש בעית הימורים רצינית)והתקפת הזומבים של כל חברי, בשבועות האחרונים אני כבר בקושי נכנסת, לא ממש מתחשק לי לחפש עוד ועוד מכרים שלא ראיתי שנים וכל מהות היחסים שלנו תהיה שליחת בירה או ליטוף חיית המחמד.
    תכלס, האתר הוא משחק די משעשע לרגעים משעממים, אבל להפוך אותו לאתר מהרכזי בו גולשים הופך אותנו לאנשים רדודים…

  • אני ככל הנראה מהאחרונים שבין חברי. אני חושב שתארת את המהות של פייסבוק בצורה מדוייקת. הבעיה היא שאני רואה הרבה מחבריי לעבודה גולשים בו בכל דקה פנויה, עושים poking אחד לשני ומעדכנים את שורת הסטאטוס שלהם.
    אני חשתי שמיציתי את פייסבוק בתוך כ 4 ימים. את חשת שמיצית אותו לאחר מספר שבועות. אני מתקשה להבין איך אנשים אחרים עדיין לא מרגישים שמיצו אותו…

  • אלון says:

    נשמע מרתק . היתרון שמצאת לפייסבוק,מציאת אנשים מהעבר,
    דומה למה שכתבו על מקושרים . יש לך לינק לאתר פייסבוק? הייתי רוצה לנסות רק לפתוח כרטיס. 🙂
    אלון.

  • זה מתחיל מלפתוח כרטיס ונגמר בהתמכרות טוטאלית 🙂
    http://www.facebook.com

  • אלון says:

    תודה , פתחתי כרטיס . עכשיו נראה =] .

|

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *