איך את לא מסננת אותי?

עידן מאנקדוטות מתאר את הבעיה הכי גדולה של עידן המידע ברשת – יותר מדי מידע, מעט מדי סינון.

כל עוד משתמשים ב-Twitter.com כדי לקרוא עדכונים של אנשים, הבעיה אינה אקוטית במיוחד. בזמננו הפנוי אנחנו גולשים לדף הבית שלנו שם ומרפרפים על העדכונים האחרונים של הרשת החברתית בדיוק כמו שאנחנו עושים בפייסבוק או בקורא הרסס המועדף עלינו. הבעיה צפה ועולה דווקא כשמשתמשים בכלים יעודיים כמו Twhirl, כאלה שמביאים את עדכוני הטוויטר אל שולחן העבודה שלך ויוצרים הפרעות חוזרות ונשנות, בדמות צלילים ופופ אפים שמציגים את העדכונים האחרונים בזרם השוטף שלא פוסק להגיע. כמובן שאפשר להגדיר אפשרות שבה לא נקבל כל התרעה, אבל אז אנחנו קצת פוגעים במטרה לשמה הורדנו את היישום. פתרון נכון יותר היה מאפשר סינון חכם של התכנים הנכנסים לפי קריטריונים שקבענו בעצמנו.

למשל, נניח שאני עוקב אחרי דביר רזניק. דביר משתף מדי פעם לינקים לחומרי קריאה שעניינו אותו , ומדי פעם כותב מה הוא עושה בשגרת יומו: נפגש לצהריים עם זה, הולך לפגוש את הלקוח ההוא, מוריד משהו במחשב, וכו’. עכשיו, נניח שאכפת לי לדעת מה דביר עושה בכל רגע נתון. לעומת זאת, נניח שתחום הענין שלי שונה משלו, אז בכלל לא מעניינים אותי הקישורים שהוא משתף. הענין הוא שמרגע שהגדרתי שאני עוקב אחרי דביר, כל מה שהוא יעלה לטוויטר יגיע גם אלי, מבלי שיהיה לי מה להגיד בנושא.

עכשיו תכפילו את הבעיה בכמות האנשים שאני עוקב אחריהם, ותקבלו איזשהו מושג על שטף המידע שמגיע אל שולחן העבודה שלי ושמראש אני יודע שאינו מעניין אותי. אם רק היתה לי דרך להסביר לטוויטר מה מעניין אותי ומה לא.

קישור לפוסט: דרוש: תמי 4 לווב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *