ליל נדודים

רוח ערב קרירה הנושבת ברוך
והעץ מרשרש בעליו
ואותו הנודד תחת טלאי שמיכתו
מצטמרר עם חיוך על פניו
 
לילה של נדודים
ומנוחה ושלווה
ואוויר, באווירה של חלום
והשיר המזמר לו
לאור המדורה
וצליליו נישאים עד אור יום
 
מביט הוא באש הבוערת בחום
ונוגס הוא בפת חרוכה
ציפור מזמרת לו את ניגונה
בעבור פירורי ארוחה
 
לילה של נדודים
ומנוחה ושלווה
ואוויר, באווירה של חלום
והשיר המזמר לו
לאור המדורה
וצליליו נישאים עד אור יום
 
ומחר שוב ינדוד אל מקום לא נודע
הנמצא אי שם במערב
הנודד הקשיש אז נרדם, לא יקיץ
וחיוך מתנוסס על פניו.
 
נכתב במקור: 15/05/2002)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *