היתה תקופה שבה חשבתי שלעולם לא נראה סדרה קומית טובה בישראל מלבד "קרובים קרובים". בשלב מסויים הפציעה"שמש" שחיבבתי, אבל לא היתה מגניבה מספיק. אחריה הופיעה "חצי המנשה" ונתנה לי תקווה לעתיד, אבל היא היתה קצרה מדי ולא המשיכה לעונות נוספות. בדיוק כשכבר כמעט איבדתי תקווה הגיעו גדי ודפנה והצליחו להעלות חיוך על פני.
כבר בעונה הראשונה של "החיים זה לא הכל" היה קל להתאהב בזוג המוזר/סטנדרטי הזה שמנסה להסתדר בעולם מעוות עם הורים שכאילו יצאו מתוך קריקטורה ישראלית עם בוס מניאק שחושב שהשמש זורחת לו מה*** ועם שכן/קולגה/חבר אדיוט שבצורה מוזרה מצליח במקומות שהוא צריך להפסיד ולהיפך. ביחד עם גדי ודפנה עברנו את כל התהפוכות, החל מהאהבה, המשך בלידה וכלה בגירושים שיותר משהיו כואבים, הם היו משעשעים.
לפני מספר שבועות החלה העונה השביעית של הסדרה ובינתיים זה נראה מבטיח, החל מקרחות, דרך סקס, מוות ובני מיעוטים, הסדרה מצליחה לשמור על הרמה שהתחילה בה, ולדמויות החדשות (וגם לישנות) יש פוטנציאל צחוק מעולה. אמנם לא מדובר ב"חברים" או "סיינפלד" שהפציצו בבדיחה בכל 3 שניות, אבל זה לא מונע מהסדרה להיות אחת הקומדיות הטובות ביותר ששודרו בארץ – ולראיה, 7 עונות שלמות (2 פחות מסיינפלד והיד עוד נטויה).

סדרה ענקית
וכן באמת חבל שלא המשיכו את חצי המנשה.
חצי המנשה קדמה לשמש
חשבתי שאני זו שלא זוכרת נכון, אבל בדקתי בויקיפדיה וחצי המנשה (1996) קדמה לשמש (1997-2003).
נראה שהיא באמת קדמה לשמש
משום מה בזכרון שלי היא מופיעה אחריו….