שחר כותב על המקום שג'ימייל תופס בחייו המקוונים ועל השינויים הרבים שעוברים עליו
שם המשתמש שלי בהוטמייל, למשל, היה me_ru_con, על שם שיר זניח של ה-KLF. זו היתה בחירה מתחכמת ומטופשת שאמרה בין השאר שהכתובת הזו היא רק גיבוי. כתובת שאוכל להשתמש בה גם בנסיעות, כתובת שאוכל להשאיר בכל מיני מקומות שיבקשו רישום בלי לשקר אבל גם בלי לחשוף את תיבת הדואר האמיתית שלי לגלי ספאם. כשקיבלתי סוף סוף את ההזמנה המיוחלת לג'ימייל היא הגיעה מתיבה שנקראה על שם דמות מצויירת מסרט של דיסני. אחרי כמה נסיונות גישוש והיתקלות בשמות משתמש שכבר נתפסו בחרתי בשם המשתמש steerpike0. למי שאינו מכיר, Steerpike הוא הדמות המורכבת והמפחידה העמדת במרכז שני החלקים הראשונים של טרילוגיית Gormenghast של מרווין פיק. כמו שם המשתמש שלי בהוטמייל, גם הבחירה הזו היתה תמהיל של סנוביזם תרבותי ושל הנחה סמויה לפיה שם המשתמש עצמו הוא כמעט חסר חשיבות.
לא שיערתי אז, ורבים נהגו כמוני, כמה מחיי המקוונים עתיד להתנהל בצמידות לחשבון הזה. בסך הכל עןד חשבון אימייל, היו קודמים ויבואו אחרים, חשבתי. לא יכולתי לנחש אז את ההטמעה של הצ'אט, את העובדה שהשם הזה ילווה גם את התמונות שאעלה לאלבומי הרשת של פיקאסה ואת קטעי הוידאו שאעלה ליוטיוב, שהוא ילווה אותי גם אל קורא הרסס, הכלי המרכזי דרכו אני צורך ומשתף פריטים ברשת.
קישור לפוסט: לכודים על-ידי גוגל: Like it or not
כמי שבחר בג'ימייל הראשון שלו כבר בתיכון, אני ממש, אבל ממש מזדהה עם הטקסט. הייתי צריך להחליף אותו ברגע שהגעתי למקום "עבודתי" הנוכחי..זה היה כל כך מביך..