את נאור ציון ראיתי בפעם הראשונה בתוכנית של דודו טופז. גם את גרייניק ואלתרמן יצא לי לראות שם, אמנם לא בפעם הראשונה אבל לקראת הפריצה שלהם. למיטב הבנתי אמנים רבים שאינני זוכר התחילו את פריצתם לתודעה הידוענית באחת מהתוכניות שלו.
מאז שהתוכנית של דודו ירדה, אף תוכנית אירוח לא הצליחה להתקרב למעמד שכזה. התוכניות היום ממעטות להביא כשרונות חדשים ומסתפקות במקום זה בשמות הקיימים, אלו שבטוח יביאו טיפה רייטינג. פה ושם בתוכניות הלייט נייט מבליחים הכותבים עם קטעים קומיים קצרים (ועם כשרון משחק לא רע) אבל אותן תוכניות לא באמת משמשות כקרש קפיצה כמו תוכנית פריים-טיים.
תוכניות הראיליטי למיניהם מתיימרות להיות קרש הקפיצה לסלביות, אבל האנשים שיוצאים מהן הם ברוב המקרים מוכשרים בעיקר בלשחק את עצמם. כל דמות, ואין זה משנה אם היא אמיתית או מומצאת, מעייפת אחרי זמן מה. אולי זו הסיבה שאנחנו כמעט לא שומעים היום על יוצאי פרוייקט Y, קחי אותי שרון, הישרדות ודומיהן. התוכניות היחידות שהצליחו להוציא כוכבים שהחזיקו יותר מ15 דק` של תהילה היו האקדמיה לצחוק (אבי נוסבאום) וכוכב נולד (נינט ועוד כמה).
בעונה החדשה של צחוק מהעבודה נותן אסייג במה לסטנדאפיסטים מתחילים שאסף ממקומות שונים. אמנם הבמה מוגבלת לאמני סטנד אפ בלבד, אבל אין ספק שהם יצרניים יותר מרוב יוצאי תוכנית הריאליטי, לפחות מבחינת תוכן. זה עדיין לא מה שהיה בימיו של דודו טופז וזה לא מבטיח לנו דם חדש על מסך הטלוויזיה, אבל זו התחלה יפה והזמן יגיד אם היא תהיה מוצלחת. אני מקווה שכן.

גם יאיר לפיד נתן במה לאמנים חדשים
כמו יאיר שליין ועדי אשכנזי ואחרים.
התכוונתי שיאיר לפיד
.
הביא את ליאור שליין ואת עדי אשכנזי – שהיו אז לא מוכרים, ובזכותו הפכו למוכרים
אני לא זוכר שיאיר לפיד
הביא באופן קבוע אומן אורח לא מוכר. מצד שני לא צפיתי בתוכנית שלו באדיקות…