כלב כלב ירדוף

בערב יום שישי האחרון ביקרתי בבית הורי שבגדרה. כבן מסור ואוהב (וכחובב כלבים מושבע.. במיוחד את זה של הורי) החלטתי להוציא את הכלב שלהם לטיול, אז לקחתי את הרצועה, חיברתי אותה לקולר שלו ויצאנו ביחד לדרך. לצורה שבה הטיול הזה התפתח, לא ציפיתי.

בוצ' (זה שמו) הוא לא כלב רגוע בטיולים. הוא מושך את הרצועה, רודף אחרי חתולים, נובח על הצל של עצמו ומשחק עם כל כלב אפשרי. זאת אומרת, עם כל כלב אפשרי חוץ מאחד.
יש בשכונה כלב אחד בשם דיזל שאינני יודע מדוע אבל הם אויבים בנפש ותוקפים אחד את השני בכל מפגש. ההבדל העיקרי בין בוצ' לדיזל הוא שבוצ' בד"כ הולך איתי או עם הורי כשהוא קשור ברצועה ודיזל משוחרר וללא שום אדם לצידו.

עד אותו יום שישי לא ידעתי איפה דיזל גר, כך שיצא המקרה ודווקא בטיול הזה הגענו לרחוב שלו. באמצע הרחוב הגענו לבית שדלתו פתוחה לרווחה וממנו טופף החוצה דיזל כשהוא כרגיל לא קשור. באותו רגע רציתי לעשות אחורה פנה אבל זה היה מאוחר מדי, שני הכלבים ראו זה את זה ולבשו את החליפה של האיומים. במצב הזה כשכל אחד מחכה שהשני יעשה את הצעד הראשון, לברוח זו הדרך הבטוחה לגרום לכלב השני לתקוף, אז עמדתי מולו תוך שאני צועק על הכלב "דיזל, הביתה!" ועל הדלת הפתוחה "מישהו יכול לקחת את הכלב בבקשה?".
מבעד לדלת הפתוחה ראיתי מספר אנשים ליד שולחן מנשנשים להם מטעמים. לשמע אחת מצעקות הפאניקה שלי אחת מהדיירות הרימה את הראש, הביטה בי ישירות ואז חזרה לאכול מבלי לומר דבר. אני הייתי לכוד. מצד אחד אני לא יכול לזוז עם בוצ' כי דיזל יתקוף. מצד שני אני לא יכול להשאיר את בוצ' לבד לא קשור. אז המשכתי לצעוק על דיזל ולדיירי הבית.

לאחר מספר דק' יצא אדם צעיר מבית שכן וביקש שאפסיק לצעוק כי אני מרעיש. הסברתי לו את המצב והוא אמר "אל תדאג, הוא לא יתקוף". הסברתי לו שהכלב הזה תקף את בוצ' כבר 3 פעמים עד היום במקומות שונים ואני בטוח שהוא כן יתקוף. באותו רגע יצא חבר של אותו שכן והחל לצעוק עלי "למה לכלב שלך אין זמם? צריך לקשור לו את הפה?". בהלם מוחלט צעקתי בחזרה "סליחה? הכלב שלי קשור! הוא לא יתקוף אף אחד! הכלב שלהם לעומת זאת משוחרר!". "אל תצעק עלי!" הטיח בי בחזרה החבר של השכן ונעלם בתוך הבית.
השכן עמד עם מבט משועשע על הפנים לנוכח המצוקה שלי. פניתי אליו שוב ושאלתי אם יואיל להכנס ולבקש מדיירי הבית לקחת את הכלב שלהם על מנת שאוכל להמשיך בדרכי. הוא ענה שהוא מכיר את דיזל ושהוא לא יתקוף.

החלטתי להעמיד את הנושא במבחן והתחלתי ללכת עם בוצ'. דיזל אכן לא תקף כל זמן שהסתכלתי עליו למרות שזזנו אבל בשניה שהפניתי את המבט שמעתי אותו רץ לכיוונינו. מיד הסתובבתי וצעקתי "דיזל לא!" והוא נעצר תוך שהוא ממשיך לגרגר. בוצ' גירגר בחזרה. השכן, עדיין עם מבט משועשע שרק לדיזל ואמר לו "בוא דיזל, בוא!". ודיזל אכן בא וקיבל ליטופים.
ניצלתי את ההזדמנות והתרחקתי עם בוצ' אבל ממש לפני שהגענו לסוף הרחוב שמעתי את השכן צועק "דיזל, לא!" וגרגור ענק ממש מאחורי.
לאחר שניה דיזל קפץ' עם השיניים על הצוואר של בוצ' (החלק העליון למזלנו).
שניה אחר כך בעיטה מכוונת היטב שלי מצאה את הצלעות של דיזל שהירפה.
שניה נוספת עברה ושני הכלבים עטו אחד על השני (שיחררתי את הרצועה של בוצ' כדי לתת את הבעיטה).
השכן הגיע בריצה.
אני תפסתי את הקולר של בוצ' והוא תפס את הקולר של דיזל והפרדנו ביניהם.

לקחתי את בוצ' ונעלמנו מעבר לרחוב. המשכנו את הטיול לאחד בדקתי שהוא לא מדמם ושהנשיכה לא חדרה את העור. דיברתי עם ההורים שלי והם אמרו שיגישו תלונה. עם זאת כשאני חושב על זה בדיעבד, אני נעשה יותר ויותר בטוח שהשכן ה"חביב" הוא ככל הנראה הבעלים של דיזל ולא המשפחה בבית ממנו הוא יצא בהתחלה (אולי הם השכנים ודיזל סתם ביקר אותם). בכל מקרה, האירוע הזה הותיר אותי עצבני בכל אותו יום ואני תוהה, איך מישהו שיודע שהכלב שלו תוקף מרשה לעצמו לתת לו ללכת משוחרר וללא השגחה? וכיצד אותו מישהו שרואה שהכלב שלו מגרגר באיום, לא ממהר להרגיע אותו? האם בן אדם כזה ראוי בכלל לגדל כלב?

מחשבות של 2 על “כלב כלב ירדוף

  1. חחחחחחחחחחחחחחחחחחח
    את השכנים שלי לימדתי שעם כלבות עוברים לצד השני כדי שלא אתהפך עם כסא הגלגלים.
    הכלבה שלי מקסימה אבל יש תכונה כלבית לכלבים שהם לא תמיד אוהבים את בני מינם ולוחמים על טריטוריות,
    הכלבה עם זמן לא כי נושכת אלא כי מרימה כל זבל מהרצפה.
    ומעניין שההורים שלך בגדרה. בן של שכנתי הקודמת נשוי וגר עם ילדיו בגדרה ויש עוד בלוגרית שחיה בגדרה.
    כאשר הייתי צעירה היינו מבקרים של מידי שנה להחליף את האויר ליבש
    זוכרת את הארנבות שהיו מגדלים הביצם עם 3 חלמונים
    איזה קטע
    סוף שבוע חמים
    אתי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *