בטור העורך של העין השביעית, כותב עוזי בנימין
זה עידן של אינטרנט שבו מילים מופיעות ונעלמות במהירות הבזק, וזו גם שעה מתמשכת והולכת של משבר לאומי, הגורם להתשה ולשחיקה נפשית.
באותו עמוד בדיוק מופיעה הודעה למנויים על איחור ביציאת שני הגליונות הבאים מאחר והמגזין בתהליכים להפוך לאתר פעיל באינטרנט. מה שגורם לי לתהות האם המילים באתר החדש [...]
בפוסט שכתבתי על העיתונות המקוונת והמודפסת, התייחסתי לעובדה שהמודפסת יוצאת רק פעם ביום עם תכנים שתוכננו ונערכו בקפידה ואילו המקוונת מתעדכנת ללא הפסקה ונוטה להיות ערוכה ברשלנות מה. אבל לא רק אתרי העיתונים פועלים כך.
אני זוכר את הימים הראשונים בהם הצגתי לאמא שלי את האימייל. אני זוכר אותה יושבת שם שעות על גבי שעות מנסחת מכתבים בזהירות. כל מכתב שלה היה מאמר שלם וארך כ 1000 עד 2000 מילים. כשאני משווה את האימיילים שאני שולח לאימיילים שהיא שלחה באותו זמן אני תוהה, למה אני לא מרגיש צורך להשקיע בכל [...]
במשפט אחד קצר וקולע הצליחו יוצרי הסדרה להסביר מדוע אפרת בכר לא מצאה בדורון את האבא לילד שלה. זה מה שתמיד אהבתי בסדרה אמאלה. התסריטאי עשה עבודה מעולה והצליח להעביר בכל פרק סיפור קצר, קולע, מתמשך, לא נמרח והכי חשוב – אמין. פרק הסיום עמד על גבול היש-פתרון-אין-פתרון. אפרת לא הצליחה למצוא אהבה, אבל נחושה בדעתה [...]
אנחנו נוהגים לראות מעשים בעיני התרבות שלנו. אכילת בני אדם היא אסורה אצלנו אך קיימים שבטים מסויימים שמתייחסים לקניבליזם כנורמה. למרות שאנחנו יודעים את זה אנחנו נוהגים להביט בעולם דרך עיניים אתנוצנטריות ולשפוט פעולות של אחרים כפי שהיו מתפרשות בתרבותינו אנו. עקב כך אנחנו עלולים להתרגש עד דמעות מפעולה שנחשבת לסטנדרטית במקום אחר, או לכעוס [...]
לכל אחד מאיתנו יש את הדברים הקטנים שגורמים לו אושר. אני, למשל, תמיד מחייך כשאני כותב או קורא או אוכל מילקי, אחרים תמיד מאושרים כשהם עושים ספורט ויש אפילו כאלה שהם הכי מאושרים כשהם עצובים (פולניות… נדמה לי).
טל מספר איך מחווה קטנה מאוד גרמה אושר למרות שהיה בה משהו מגעיל
"בוקר-טוב-גיא-מה-שלומך?"
אחד ממקומות העבודה הקודמים שלי. אולם [...]
אני יודע מה זה בלוג. אני פותח בלוגים על ימין ועל שמאל. אני כותב בלוגים ואני, פשוטו כמשמעו, חי בלוגים בתקופה האחרונה. אבל אם תבקשו ממני להגדיר מהו בלוג אני לא יודע אם אני אוכל לעשות את זה.
כרמל ויסמן החליטה כבר מזמן לעשות דוקטורט על בלוגים
מהרגע שהחלטתי לעשות את המחקר על בלוגים, המנחה שלי אמרה [...]
אחת לכמה זמן קם לו חבר כנסת שרוצה לעשות כותרות. בשביל לעשות כותרות, צריך להציע הצעת חוק שפוגעת בציבור כלשהו. מספר הכותרות שיקבל אותו חבר כנסת וגודלן עומדים ביחס ישר לעוצמת הפגיעה וציבור הפגיעה.
אפלטון הציע בתחילת אפריל רעיון חביב. למה שלא נתאגד יחדיו, בלוגרים מכל רחבי הארץ, ונקליט שיר עם מסר. במילותיו של אפלטון:
ברשותכם, תזכורת קצרה לפני הכול: לפני כחודש וקצת הצעתי שבלוגרים יתאספו ויבצעו שיר למען מטרה ראויה. משהו בנוסח We are the World של 1985 או Do they know it's christmas שבוצע בהצלחה רבה על ידי [...]
**הפוסט אינו כולל ספוילרים!**
כמה פעמים יצא לכם לדעת מה הסוף של הסרט עוד לפני שהתחלתם לצפות בו? כמה פעמים פלטתם פיסת מידע שהרסה למישהו ספר טוב? כשזה קורה בע"פ, אין יותר מדי מה לעשות, אבל בכתיבה כמו בכתיבה, תמיד יש פתרון.
לפוסטים הקודמים