המתערטל החרדי צודק כשהוא אומר שכאשר מגדירים חנויות כמו טיב טעם כ-"מקום לא פומבי" הרי שיש להתייחס לכך בצורה זו לגבי כל איסור. אבל הוא שכח דבר אחד, אסור לו להתפשט גם במקומות שאינם פומביים אם הם אינם שלו. הרי לא יעלה על הדעת שיבוא מישהו וימכור חמץ בביתו של אדם חרדי. זה לא מקום פומבי ועדיין [...]
תכירו את בוץ`, הכלב של ההורים שלי אני הולך לשחק איתו כמעט כל סופ"ש כשאני מגיע לבקר…
זה התחיל כשמיקי ויעקב, עוד בתקופתם כשדרני חדשות ערוץ 2, נהגו להכריז על התוכנית שלאחריהם בסיום המהדורה. אני זוכר שתהו אם נכון להכניס את הנושאים הבידוריים לחדשות הרציניות בצורה כזאת והיו דעות לכאן ולכאן. אני מתאר לעצמי שאותם אנשים שהתנגדו לתיבול החדשות בנושאים בידוריים נטו, יושבים עכשיו בביתם ומקוננים על מהדורת החדשות האבודה של פעם. מעולם [...]
כמה פעמים זמזמתי לעצמי את השיר "ים של דמעות"? עשרות אם לא מאות פעמים. כששטפתי את הבית, כשהכנתי עבודות, במשרד, בדרך למשרד ובעוד עשרות מקומות ואירועים. רק לפני כחודש, כאשר שמעתי אותו שוב באמת ירדו לי דמעות, הקשבתי למילים. לכל המילים.עוד אשוב ילדתי אתה כה הבטחתרק חכי ושלי הישאריעם הזמן רק מכתב יחידי לי שלחתהדפים [...]
רעיון גאוני! ירד קודם גשם וכשהגעתם הספסל רטוב? סובבו את הידית וגלגלו את אזור הישיבה כך שהחלק הרטוב יהיה למטה והחלק היבש יהיה למעלה. עכשיו אפשר לשבת.
נלקח מכאן
כשעברתי דירה ועזבתי את ההורים, בחרתי שלא לגור בתל אביב. זה נבע מסיבות כמו המחיר שדרשו בעבור דירה של שני חדרים או העובדה שהעבודה שלי נמצאת ברמת גן. דווקא מחוסר החניה לא היה אכפת לי (ככה זה כשלא מוציאים רשיון).
אז אני גר ברמת גן, עדיין במרכז ולמרות זאת לא ממש קרוב לשום דבר. מצליח מדי [...]
דמיינו את עצמכם בעוד שנים רבות (או לא רבות), כשהעור כבר מקומט, העיניים לא רואות טוב, השינויים מתרחשים בקצב מהיר יותר משאתם יכולים לתפוס והעולם נראה כאילו הוא עוזב אתכם מאחור. כשכל הדברים שסמכתם עליהם, השכל, השרירים, החושים… הכל מתחיל לאכזב אתכם. כשאנשים אחרים צריכים לטפל בכם במקום שאתם תעשו זאת בעצמכם.
החתולה של שרודינגר החלה [...]
"מתי תהיה לך חברה?". את השאלה הזאת ושאלות דומות שמעתי ואני ממשיך לשמוע מדי שבוע כשאני פוגש את אמי היקרה. קשה לי לתאר לכם עד כמה נמאס לי מהשאלות האלה. גם כשכבר הייתי בזוגיות השאלות לא פסקו, הן השתנו ל "נו מתי חתונה?" או "מתי יהיו לי נכדים?". מעין שאלות שנאמרות במין חצי חיוך אך [...]
אני צרכן לא קטן של תוכן ברשת. אני קורא לא מעט כתבות באתרי העיתונים הגדולים והקטנים, אבל בעיקר אני קורא בלוגים ושאר תוכן גולשים. יש מספר דברים שחוזרים על עצמם, שמציקים לי והורסים לי את חוויית הקריאה. קבלו את חמש* המכות של התוכן באינטרנט.
"במשפט אחד" הוא בלוג שמציג סיפורים אמיתיים בני משפט אחד בלבד. מה שכן, ברח להם משפט מספר 9.
קישור לבלוג: במשפט אחד
לפוסטים הקודמים