היה משהו קסום בצורה שבה התפזרתי בכל מיני מקומות ברשת כמו וורדפרס, הבלוגיה, ישראבלוג ועוד. היה משהו מאוד נוח בכך שלכל בלוג היה נושא מסויים והוא משך אנשים שהתעניינו רק בו. זה גם עזר לי לכתוב יותר על כל נושא ונושא אבל הגיע הזמן לרכז את כל הבלוגים האלה במקום אחד. קבלו אותו.

כהרגלי פספסתי את הסערה זוטא שהתעוררה בבלוגוספירה בעקבות התמסחרותו של הבלוג "חורים ברשת" של גל מור. אבל מה זה משנה אםפ אפשר לכתוב על זה פוסט גם אח"כ, זה לא שאני פרו בלוגר או משהו שחייב להיות מעודכן. פואנטה? גם לא חייבים…

פיציפקעס הוא מדור חדש של כל מיני דברים שלא הבשילו לכדי פוסט רציני אבל נמאס לי שהם נמצאים בטיוטות שלי. והפעם, נחום ברנע מתעצבן על בלוגרים אז אין סיבה שלא נתעצבן בחזרה, כמה מילים על האתר החדש שלי כולל התלבטות לגבי הבלוג ועוד פרסומת מעצבנת שהגיעה לאתרינו.

איך אמורים לגלוש בטוויטר? לעקוב אחרי מאות גולשים או יותר ולדוג מדי פעם הודעות מעניינות או לעקוב אחר מספר מצומצם של אנשים ולא לפספס שום דבר שהם מצייצים? מסתבר שאפשר להנות מכל העולמות.

גל מור, שלו בן ארי ואפי פוקס מיהרו להכריז על מותו של שועל האש ואף טרחו ופירטו 8 סעיפים בגללם הוא לא מה שהיה פעם. אני חולק עליהם וטוען שפיירפוקס עדיין חי, בועט והוא עדיין הדפדפן הטוב ביותר שאפשר למצוא היום.

את התגובות לתוכן שאנחנו כותבים בבלוג שלנו אנחנו יכולים כיום למצוא במגוון אתרים החל מפייסבוק, המשך בגוגל רידר וכלה בכוכב החדש-ישן, טוויטר. האם זה באמת מועיל למישהו שהשיחה מתפזרת במקומות שונים או שצריך למצוא דרך לרכז את הכל במקום אחד?

כולם מדברים על טוויטר, כותבים בטוויטר וחיים את טוויטר. כשהתחיל הבאזז המחודש לפני כחודשיים ניסיתי להתחיל לעדכן בטוויטר אבל הפסקתי אחרי זמן מה. אחרי שויתרתי, החלטתי לכתוב על 3 הסיבות העיקריות שגרמו לי להפסיק לצייץ.

שני סיפורים אמיתיים שנידונו בשני פורומים שונים מראים על פחדם של האנשים הפחות טכנולוגיים ממפלצת התקשורת שנקראת אינטרנט. מורה שאחד התלמידים פתח נגדה קבוצה בפייסבוק ומסעדה שהחרימה סועד שכתב עליה ביקורת לא כל כך נוראית. איפה הם טעו?

גל מור טוען שהוויקיחיפוש החדש של גוגל הוא צעד בכיוון הנכון. נדב (דרומי) חולק עליו וטוען שאין לו שום סיבה להשתמש בדבר כזה בתור גולש מן השורה. 2 האגורות שלי בעניין בפוסט.

אנשים מאשימים את תומכי שפרה בהיותם חלק ממשפחתה. אנשים מאשימים את תומכי רון חולדאי בהיותם מגיבים בשכר. כמה זה אתי והאם יש דרך להלחם בתופעה?