סיפורים מהחלל המוחצן

כל אדם צריך למלא את המצברים מפעם לפעם. חלק עושים זאת ע"י יציאה עם חברים, חלק ע"י ספורט וחלק פשוט זקוקים לשקט מן העולם. אני מהאחרונים. כשאני מרגיש שיש לי יותר מדי דברים על הראש או שבאתי במגע רב מדי עם שאר העולם אני צריך לסגת למקום השקט והבטוח שלי (הדירה שלי או החדר בבית של ההורים) ולהתנתק קצת.

גבידו זיברס מתאר בדיוק את הצורך הזה בשקט ומחלק את העולם לשני טיפוסים עיקריים

בין רבע לשליש מכלל האנשים, הינם מופנמים.
העולם שלנו והחברה המערבית בפרט (בניגוד למזרח הרחוק), מעודדים מוחצנות.
אנשים מופנמים נתפסים לעיתים כחריגה מהנורמות והמוחצנים מנסים לשנותם ולעודד בהם התנהגות מוחצנת שאינה טבעית ואף הרסנית להם. המצחיק הוא, שהחלק הפעיל יותר באנושות, אותו "הדבק האנושי", אלה המוחצנים ששופטים את כל העולם על פי עצמם. המופנמים פשוט לא לוקחים חלק בשיפוט הזה, כי אין להם עניין בכך, להתייחס לאנשים שמחוצה להם ולנסות לחנך אותם. יוצא שהמוחצנים רואים רק צד אחד של מציאות ולא מודעים כלל לקיומו של צד אחר ששונה מהם.

גבידו מסביר שלא ניתן להפוך מטיפוס אחד לאחר, שמדובר בתהליכים שמתרחשים במוח. בשל היותה של החברה מוחצנת בכללותה המופנמים נמצאים בלחץ

אנשים מופנמים נתונים תחת לחץ המוחצנים ולפעמים סובלים מזה, כי החברה מצביעה עליהם ומנסה לשנותם. המופנמים כל הזמן שומעים "למה אתה שותק? ספר משהו!", "למה אתה יושב לבד כל הזמן? מה לא בסדר איתך?", "תהיה יותר חברותי, תתחיל לדבר עם אנשים", "צא החוצה, תתחיל לבלות", "אל תהיה תולעת ספרים, תתחיל לצאת ". את רשימת הטענות כלפי אנשים מופנמים אפשר להמשיך עד אינסוף. המוחצנים לעולם לא יבינו איך אדם מופנם נהנה מהעולם הפנימי ולא מהחיצוני, בדיוק כמו שמוחצן נהנה מהעולם החיצוני ולא מבין את העומק והחשיבות של עולם פנימי.

מוחצנים חושבים שאם אדם מתבודד, אז רע לו. הם לא יכולים להבין שאזור הנוחות וצבירת אנרגיה עבור מופנמים, זהו עולמם הפנימי והם יכולים להנות מהיותם סגורים לבד בבית ושקועים במחשבות שלהם. עבור אדם מופנם, להיות לבד, חשוב בדיוק כמו אוכל ושינה.

אם אתם מופנמים שרוצים להבין את עצמכם קצת יותר או אם אתם מוחצנים שרוצים להכיר יותר את האנשים שקשה לכם להבין אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט להיות מופנם בעולם של מוחצנים.

– – – – –

ארבעה פוסטים נוספים ששווה לקרוא

מחשבות של 2 על “סיפורים מהחלל המוחצן

  1. טקסט מעניין ביותר. אף פעם לא חשבתי על העניין מנקודת ראות כזאת. זה שופך הרבה אור על התנהגות של אנשים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *