היושב במרומים

אנוכי הצוחק על כולם מרחוק
ויושב לו למעלה מביט על כולם
סובא ובולס ללא כלל, ללא חוק
וצופה, נהנה, בסופו של עולם.

הריעו כלפי וספקו כפיכם
התלבשו בשחורים ושאו נא תפילה
אחר כך הרימו נא את נשקכם
והרגו נא בשמי את  אותה תהילה

קיראו לי לכוח, קיראו לי לעוז
אז לחצו על כפתור שירעים לו בקול
ובבית החולים הקרוב במחוז
עוד אם תתפלל שילדה לא יסבול

כי עשיתם הרע בעיני, כנראה
ואתם הרעים, ואתם החוטאים
עוד מילים של תפילה מפי כומר לאה
ועוד לחי שורפת, עוד סוף של חיים

מגחך ממעל, וצופה בערגה
בקרב הבוער על שמי הנכון
הזינוני באון שנאתכם הנוגה
הזינוני בזעם חימה וחרון

הן בראתי אתכם בצלמי ודמותי
הן נפחתי חיים באפכם הדומם
הן הזנתי ברוע, הכבדתי לבכם
וכעת אף אקצור את פירות זעמכם

תרנגולת, ביצה, המקרה כבר ברור
ועובר הוא בלאט כך בין דור לדורו
מהאל בא אדם, כך טוען הסיפור
ואולי זה הגולם שקם על יוצרו

אנוכי המביט על כולם מרחוק
מחמם את ידי באש אמונתכם
ותוהה לפעמים אם לבכות או לצחוק
האחזו בי חזק, ואני אפילכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *