כמה קטן הוא האדם

מול ים של כתום עומד וממתין
והים מכבה את השמש
היום אשר תם, והחושך מזמין
אל לילה שונה מליל אמש

מישיר מבטי אל שמי האינסוף
אל אלפי כוכבים זוהרים
רגלי השוקעות בחול על החוף
מכוסות באלפי גרגרים

מאות צרצרים משמיעים ניגונם
נשמעים, נסתרים מעיני
וגלים מלאים בדמעות יגונם
נשטפים אל החוף לפני

הרוח נושבת, מעט מצמררת
שוחקת סלעים בכוחה
הירח שולח קרן זוהרת
ומאיר העולם בברכה
 
(נכתב במקור: 6/4/2002)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *