בהמשך לסיפורונובמבר, הנה הסיפורונים של "קצרצמבר" מדצמבר 2021 שגם אותם שכחתי לאסוף לפוסט שנה שעברה.
בקצרה: זהו פרוייקט של ג'ני שהחליטה שחודש אחד של סיפורונים זה לא מספיק ולכן כתבה רשימת מילים גם לחודש דצמבר, ומי אני שאגיד לא?
1 בדצמבר: ספל 
יש את הרגע הזה, כשאני מסיים את הקפה, רגע לפני שאני מניח את הספל על השולחן.
שניות בודדות שבהן כל סודות היקום החלל והזמן מוצגים בפני בתוך הספל.
ואז זה נעלם, ואני נשאר עם ספל מלוכלך בכתמי קפה וזכרון עמום של ידע בלתי מושג.
2 בדצמבר: נקמה
רמי ישב וקרא ספר כשלפתע דלי של מים קרים נשפך על ראשו.
הוא הסתובב וראה מישהו שנראה כמוהו רק מבוגר יותר צוחק ומצביע עליו.
"זאת נקמה על זה שאתה מהעתיד זרקת עלי מים לפני 20 שנה!!" רמי מהעתיד אמר ונעלם.
רמי התחיל לתכנן מכונת זמן. זה ייקח כמה שנים טובות, אבל הוא עוד ינקום.
3 בדצמבר: יתד
הוא הביט ביתד העץ הנעוצה במקום שפעם היה הלב שלו.
"עכשיו את מאמינה לי שאני משהו אחר ולא ערפד?" הוא שאל את הקוטלת.
"עדיין לא" היא ענתה והחלה לקלף שיני שום.
4 בדצמבר: קלישאה
"… והיא סוף סוף נתנה לעצמה לאהוב. כי האהבה תמיד מנצחת"
"אויש נו, זאת כזאת קלישאה"
"קלישאות הן אמיתות שנאמרו מספיק פעמים בשביל שלאנשים יימאס מהם. הן עדיין אמת"
"מה? כמו ששעון שצודק רק פעמיים ביום הוא עדיין שעון?"
"אוף, אתה כזאת קלישאה"
5 בדצמבר: שלד
"אתה נראה כמו שלד מהלך" אמרה אגאת'ה בחביבות "הנה תאכל קצת מזה". היא תחבה את הכף לפיו.
התבשיל עבר דרכו ונשפך על הרצפה, חלק קטן מלכלך את עצמותיו.
אגאת'ה עיוותה את פניה. בדיעבד אולי זה לא היה חכם לזמן שלד מהגהינום בשביל לבדוק את כישורי הבישול שלה.
6 בדצמבר: אצבעון
"אני לא מאמין!!"
"מה קרה?"
"איבדתי את הקסדה שלי"
"שוב? עדכנת את הקצין?"
"עדיף שהוא לא ידע. אני פשוט אקפוץ לחנות התפירה ואקנה חדשה"
"מה אני אגיד לך, אצבעוני… בקצב הזה כל המשכורת שלך תלך על קסדות"
7 בדצמבר: שידה
כשהתעוררתי אחרי התאונה, ולא זכרתי דבר, סיפרת לי שאף פעם לא שכחתי כלום.
שהיה לי ארמון זכרונות במוח שם שמרתי את הכל.
אתמול בלילה הצלחתי להכנס לארמון. הוא היה ריק.
רק שידה אחת קטנה עמדה בפינה של החדר ובתוכה זכרונות מהיממה האחרונה.
8 בדצמבר: רך
השף ישב בקדרה, ידיו קשורות מאחורי גבו. הטבח של שבט הקניבלים הוסיף תבלינים והתחיל לערבב.
"תבשל לפחות 3 שעות" אמר השף "אחרת אני לא אצא רך. בשר חייב להיות רך!".
הוא נאנח. אם נגזר עליו להיות ארוחה, הוא יהיה פאקינג ארוחת גורמה.
הוא ליקק את שפתיו… "ותוסיף עוד קצת מלח"
9 בדצמבר: פמוט
הגופה היתה שרועה על הרצפה, לצידה כתם דם, שאריות של שעוות נר, מספר ספרים ומעין חומר צהבהב.
הבלש הודה בליבו לאמא שלו שקנתה לו את המשחק ההוא לפני שנים. זה הכין אותו בדיוק לרגע הזה.
"הרוצח הוא קולונל חרדלי, המקום הוא הספרייה והנשק הוא פמוט" הוא הכריז.
10 בדצמבר: פקיד
"שלטון הפקידים" זעקה הכותרת בעיתון.
הוא הביט בשעון, השעה היתה 8 ורבע בבוקר.
לא, אין לו זמן לקרוא את הכתבה עכשיו. הוא העיף מבט אחרון בכותרת וגיחך לעצמו.
עוד דקה, כמו בכל יום, הוא יצא מהבית לעוד משמרת של 9-18 בקיוביקל משמים שם, כך מסתבר, הוא זה ש"בשלטון".
11 בדצמבר: אושר
עד לאותו רגע הוא חשב שהוא יודע מה זה אושר. אבל ברגע ההוא הוא חש כאילו התדר של היקום השתנה כדי להתאים אליו. ובאותה שניה, הוא הבין מהו אושר אמיתי.
עד לאותו רגע הוא חשב שהוא יודע מה זה דיכאון. ואז הוא הבין שהוא ככל הנראה לא יזכה לחוות שוב הרגשה מושלמת שכזו בימי חייו.
12 בדצמבר: צנצנת
עמי התאכזב לגלות שבית המכשפה לא עשוי ממתקים. במקום זאת על השולחן עמדה צנצנת סוכריות.
"אם תנחש כמה סוכריות יש בצנצנת תקבל כמה ממתקים שתרצה" אמרה המכשפה.
עמי ניחש, טעה ומיד הפך לסוכריה. המכשפה הוסיפה אותו לצנצנת.
"322" היא מלמלה לעצמה, חשבה רגע ואכלה סוכריה. "321".
13 בדצמבר: פאי
"היי, נשאר לי קצת פאי, אתה רוצה?"
"קצת?, השארת בערך 90% ממנו. הוא לא טעים?"
"86% למען האמת. והוא מאוד טעים"
"אז למה אכלת רק 14%?"
"למען האמת הכנתי ארבעה. יכולתי לאכול את כולם אבל 3.14 נראה כמו מספר מתאים לעצור בו".
14 בדצמבר: מדחום
כמה חם היום? כל כך חם שלא רציתי ללכת לעבודה אז לקחתי מדחום, הוצאתי אותו לרגע החוצה, איפה שאין מזגן, ושלחתי לבוס שלי הוכחה חותכת שאני חולה על סף מוות.
15 בדצמבר: פטל
"בבקשה" אמר המלצר "מנת השף שהזמנת – תבשיל תפוחי אדמה עם מיץ פטל".
מבקר המסעדות טעם את התבשיל.
"אתה בטוח שיש כאן מיץ פטל?" הוא שאל את המלצר "אני לא מרגיש אותו בכלל. יש לזה טעם של בשר ארנב".
16 בדצמבר: ארנק
את הקריפטו שלי אני שומר בארנק דיגיטלי במחשב.
את הסיסמה לארנק אני שומר על דיסקאונקי.
את הדיסקאונקי אני שומר בתוך מגירה נעולה בבית.
את המפתח למגירה אני שומר בארנק פיזי שנמצא בתוך התיק שלי.
את התיק שלי… אני לא זוכר איפה השארתי. שיט.
17 בדצמבר: חור
"יש חור בדלי, הו יונה"
"אז תסתום אותו, הו יוסף"
"במה אסתום אותו? הו יונה"
"עם קש, הו יוסף"
"…"
"…"
"יש חור בלוגיקה שלך, הו יונה"
18 בדצמבר: כיס
ליום ההולדת שלה הוא נתן לה לוח שנה מלא בכיסים – אחד לכל יום בשנה.
"תפתחי את הכיס של היום" הוא חייך. היא עשתה זאת ומצאה שם טבעת.
היא אמרה לו כן, ואחרי שנרגעה קצת היא נתנה לו kiss שיעניק לו חיוך לשנה שלמה.
19 בדצמבר: קואלה
"שלום אדוני, האם אתה זה שהציע לשתול אקליפטוסים על מנת לייבש את הביצות?"
"כן, אבל לא הצעתי את זה בשביל לייבש את הביצות."
"אז בשביל מה הצעת לשתול אקליפטוסים?"
"ובכן… תמיד חלמתי לגדל קואלה"
20 בדצמבר: תיקן
התיק החדש שלהן נפל והן לא הצליחו לסגור אותו. הן עמדו לקחת אותו לתיקון אבל אז אחת מהן ראתה ג'וק וזרקה עליו את התיק. באופן פלא התיק נסגר מעולה אח"כ.
כך יצא ש הג'וק סידר את התיק שלהן או במילים אחרות…. תיקן תיקן תיקן.
נ.ב.: אני שותה תה מתוך פחית. או באנגלית… tea can.
21 בדצמבר: רגל
סינדרלה ישבה בשירותים של הארמון ועיסתה את רגלה השמאלית. שתלך לעזאזל הפיה הזאת, מאיפה עלה לה הרעיון הדבילי לנעלי ריקוד מזכוכית.
השעון החל לצלצל חצות. סינדרלה ניסתה לנעול מחדש את הנעל אבל הרגל היתה נפוחה מרוב ריקודים.
היא השאירה את הנעל מאחור ורצה הביתה.
22 בדצמבר: דביק
"יש לי רעיון לסטארטאפ, אתה יודע איך כשאתה רוצה להדביק בול, אתה מלקק אותו?"
"נו"
"אז בולים בטעמים"
"אחלה סטארטאפ… לתקופה שלפני האימייל"
"אוף, צודק. מה אתה אומר על אייפד בטעמים?"
23 בדצמבר: מסרק
מסתבר שפספסתי את היום הזה ולא הכנתי סיפורון 🙁
24 בדצמבר: שלולית
"אז עשית בסוף את בדיקת השתן?"
"כן"
"ומה היתה התוצאה?"
"שלולית"
"אתה מתכוון שלילית"
"לא, אני מתכוון שלולית. מסתבר שיש לי בעיה לכוון"
"אוי…"
"אגב, מחר אני צריך שתסיעי אותי לבדיקת עיניים"
25 בדצמבר: מראה
"מראה, מראה שעל הקיר" פתחה המלכה "מי.."
"תראי גברת" קטעה אותה המראה "יופי זה סובייקטיבי אז אני יכולה מקסימום לעשות לך סקר. עכשיו, לבדוק רק בני אדם או גם בעלי חיים? להגביל לטווח גילאים כלשהו? לנרמל את הנתונים ע"פ מוכנות רגשית?"
"…"
"…"
"עזבי, לא משנה" אמרה המלכה.
26 בדצמבר: עטלף
לאחר שננשך ע"י עטלף רדיואקטיבי, עורך הדין ברוך דיין, או כפי שהוא מעדיף להיקרא "איש העטלף המקורי" בילה את זמנו החופשי בלשוטט בעיר גות'האם ולנסות למצוא את באט-מן על מנת להגיש נגדו תביעה על זכויות יוצרים.
27 בדצמבר: רדיו
"אתה יכול שהצ'קבוקסים יהיו עגולים?"
"אפשר, זה פחות נכון ויזואלית לדעתי אבל אפשר"
"סבבה, ואתה יכול לעשות שאפשר יהיה לסמן רק צ'קבוקס אחד כל פעם?"
"…"
"…"
"אז כפתורי רדיו?"
"מה זה?"
(מבוסס על מקרה אמיתי מלפני כמה שנים)
28 בדצמבר: מקלדת
שלום רג,
אני משתמש גמקלדת שלכם כגר זמן מה ושלשום החלטתי לפרק את כל האותיות כדי לנקות את המקלדת מגפנים. אני לא יודע להסגיר איך זה, אגל כשהרכגתי גחזרה גיליתי שנעלמה לי האות גית וגמקומה יש לי פעמיים את גימל.
29 בדצמבר: כתר
הוא חלם להיות מלך ישראל, לשבת על כס המלכות עם כתר לראשו, לצוות על אנשים להילחם אחד בשני בקרבות גלדיאטורים להנאתו…
במציאות הוא הקים מפעל לכיסאות פלסטיק בישראל. הוא קרא לו כתר. אנשים השליכו אותם אחד על השני בקטטות אלימות. בסה"כ הוא היה מאושר.
30 בדצמבר: מגרסה
רוה"מ ישב במשרדו בשעות לילה המאוחרות ולצידו ערימה של מסמכים ופתקים. זה היה הלילה האחרון שלו בתפקיד.
הוא הרים פתק וקרא אותו – 'להכין הצעת חוק שחובה לפנות לרוה"מ כ'הוד-רוה"ממותו'.
הוא תהה לרגע אם היה שיכור כשכתב את זה ומיהר לתחוב את הפתק למגרסה.
31 בדצמבר: עוד
כבר 4 בבוקר, אני חייב ללכת לישון. זהו, זה הנסיון האחרון שלי לעבור את השלב הזה. אני צריך לקום מחר (בעצם היום) בבוקר לעבודה ואני כל פעם עושה לעצ… שיט! שוב נפסלתי!!
ובכן, החלטה זו החלטה, יאללה למיטה.
…
…
טוב, עוד נסיון אחד ודי.
