דיאלוג בחשיכה

נובמבר 1, 2004 19:45 | מאת | 3 תגובות

כשחושך מוחלט עוטף אותך, ואף פיסת אור קטנה לא מסתננת, אתה מרגיש כאילו הכל סוגר עליך ואתה פוחד לעשות ואפילו צעד אחד.
כשהכל שחור ואתה מוצא את עצמך נתקל בדברים שלא ידעת שנמצאים שם, מחפש דלתות שלא תמיד נפתחות ועובר חפצים בגישוש מגושם.
כשאתה עיוור למשך שעתיים, המקל הוא החבר הטוב ביותר שלך, ואתה יכול להגדיר את זה רק במילה אחת – חוויה.

דיאלוג בחשיכה היא מעין תערוכה שלא רואים בה דבר. מגיעים לשם, מקבלים מקל עוורים ומדריך ויוצאים להשתמש ב 4 החושים הפחות חזקים.

ההתחלה היתה מפחידה, הרגשתי מעין חוסר אונים משווע כש 80% מהתפיסה שלי נעלמה. דווקא שם היו כמה פיתולים על מנת שהאור לא יוכל לחדור בכלל לשטח התערוכה. מצאתי את עצי מכוון את המקל לכיוון אחד ונתקל בקיר בכיוון אחר. מזל שהלכתי לאט.

בחדר הראשון שהגעתי אליו הרצפה הרגישה כמו דשא, ואח"כ אבנים קטנות. על הקיר מצאתי מים זורמים ואפילו ספסל ליד (ישבתי דקה להרגע). התחושה היתה הרבה יותר חזקה, והרבה יותר אינטנסיבית מאשר בד"כ. לאחר מכן דרך דלת לחדר אחר. הפעם זו היתה ביקתה, בתוך מספר שניות מצאתי פעמון וצלצלתי בו. הקירות היו מצופים בבמבוק כדי שהתחושה תהיה נכונה.

בחדר השלישי כבר שמתי לב שאני  משתמש במקל בלי לחשוב ואני הולך בחושך ללא פחד. כל כך מהר מתרגלים.

קצרה היריעה מלתאר את כל החדרים, רק אציין, ש"שטתי בסירת מנוע". הייתי בשוק ובעיר שם נהנתי מהקולות המתאימים ומהתחושה של הפירות והירקות. בעיר היתה מכונית מגניבה, דירה פיקטיבית ואופניים. הייתי בחר גדול שם שמעתי כל מיני קולות (שחלקן הגדול היה פרסומות של בזק שנותנת חסות לתערוכה). ולבסוף הגעתי לבאר נחמד שם יכולתי להתנסות בטעמים שונים.

את הקולות לאורך כל הדרך שמעתי בעוצמה גדולה למרות שלטענת המארגנים זה היה בדיוק באותה עוצמה שבמציאות. התחושה היתה בהחלט יותר עוצמתית, השפריצים של המים ב"סירה" והירקות והפירות. בריח ובטעם לא הרגשתי הבדל.

כשיצאתי אמרו לי שהקבוצה שלנו עשו את המסלול יחסית מהר. אני חושב שזה בגלל שהסתדרנו ממש לא רע החל מהחדר השלישי והלאה. וגם בגלל המדריכה שלנו – נעמה.

למי שלא הבין עד עכשיו, התערוכה מאוד מומלצת. ה 45 שקלים נוצלו כראוי. אם אתם רוצים גם ללכת לתערוכה,
יש פרטים כאן .
תהנו.


3 תגובות

|
|

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *