מצב היפותטי:
אתם נמצאים ליד מסילה מפוצלת של רכבת. הרכבת מתקרבת לפיצול במהירות ואתם מבחינים שבצד אחד של הפיצול עומדים 5 אנשים ובצד השני עומד אדם אחד. אתם יודעים שהרכבת לא תספיק לעצור בזמן והאנשים רחוקים מדי בשביל שתספיקו להזהיר אתכם.
לידכם יש כפתור  שבאמצעותו אתם יכולים להחליט לאיזו מסילה תפנה הרכבת. אם לא תגעו בו הרכבת תפנה למסילה של 5 האנשים. אם תלחצו על הכפתור ימות האדם האחד. מה תעשו?
 
לכאורה המצב פשוט, אתם צריכים לבחור בין חיים של אדם אחד לבין חיים של 5 בני אדם. 5 יותר גדול מ 1 ולכן צריך ללחוץ על הכפתור, אבל אז מגיעים לשאלה האם אפשר לכמת חיי אדם?
כיצד אנחנו יכולים לקבוע שחייהם של אותם 5 בני אדם שווים יותר מחייו של האדם היחיד?
 
דבר אחד הוא וודאי, ברגע שלחצתם על הכפתור, ביצעתם פעולה שגרמה לכך שאדם שלא היה אמור למות ימות בגללה. זה הופך אתכם לרוצחים.
השאלה הנשאלת היא האם אי ביצוע פעולה פוטר אתכם מהאחריות לחייהם של 5 האנשים. הרי אם לא הייתם שם הם עדיין היו מתים. האם עצם היותכם שם גוררת חובה מצדכם לפעול?
 
קאנט טוען  שהפעולה הנדרשת במקרה הזה היא חוסר פעולה – משמע אסור לכם ללחוץ על הכפתור. ע"פ קאנט החובה "לא לרצוח" שהיא חובה מושלמת חזקה יותר מהחובה לעזור לזולת (להציל את חייהם) שהיא בלתי מושלמת. כך שאם יש לבחור בין "לא לרצוח" לבין "לעזור לזולת" יש לבחור ב"לא לרצוח". עם זאת יש ביקורת מעניינת על הגישה הזאת (מי שמעוניין לקרוא אותה, מוזמן לגשת לסוף הרשומה).
 
מיל טוען שאנחנו צריכים למקסם את האושר הכללי. ומכאן שאם ימות רק אדם אחד האושר הכללי יהיה רב יותר מאשר אם ימותו 5. אם כך, ע"פ מיל, אתם אמורים ללחוץ על הכפתור. גם על התשובה הזאת של מיל יש ביקורת מעניינת (וכרגיל בסוף הרשומה).
 
אחד ההבדלים העיקריים בין מיל וקאנט הוא הגישה שלהם כלפי המוסר. לדעת מיל ניתן למדוד אם מעשה הוא מוסרי או לא רק ע"פ התוצאות של המעשה וכל תורת המוסר שלו (התועלתיות) מתבססת על הגישה הזאת. קאנט לעומתו טוען שהמוסריות נמדדת במעשה עצמו ולא בתוצאתו – משמע, מעשה יכול להיות מוסרי גם אם התוצאות שלו הרות אסון.
 
מי לדעתכם צודק, מיל או קאנט? אתם הייתם לוחצים על הכפתור?
 
ועוד שאלה למחשבה:
תארו לעצמכם שרחוק יותר על המסילה את האדם האחד, היו עומדים עוד 5 אנשים. הם היו עומדים כל כך רחוק כך שיש סיכוי טוב שנהג הקטר היה מספיק לעצור את הרכבת אחרי שפגע באדם האחד ולא היה פוגע בהם. עם זאת לא ניתן לדעת זאת בוודאות. האם אז הייתם לוחצים על הכפתור?

הביקורת על קאנט:
כפי שראינו קאנט טוען שהחובה המושלמת לא לרצוח תמיד תעלה על החובה הבלתי מושלמת לעזור לזולת. עם כך הב נציב את עצמנו במצב חדש. אתם עומדים ליד גנגסטר שעומד לירות ב 30 אנשים, הגנגסטר מציע לכם להרוג אדם אחד ובכך להציל את שאר ה 29. אם לא תהרגו את אותו אדם כולם (כולל אותו אדם) יוצאו להורג.
ע"פ קאנט במצב זה עליכם לסרב להרוג את אותו אדם ולהניח לכולם למות.
קאנט היה עונה על הביקורת הזאת בטענה שרצח אסור בכל מקרה, ושהגנגסטר במקרה הזה הוא חסר המוסריות ולא אתם שסירבתם לרצוח. הוא יטען שהמדידה שלנו במקרה הזה היא תוצאתנית כי אנו מסתכלים על התוצאות (מוות של 30 אנשים) במקום על המעשה עצמו (אי רצח).
 
הביקורת על מיל:
מיל טוען שיש למקסם את האושר של כלל בני האדם. עם זאת הוא אינו מציע דרך למדוד את האושר. במצב כזה ייתכן בהחלט שאושרו של אותו אדם אחד היה עולה עשרות מונים על אושרם של אותם חמישה שהיו אומללים ואולי אף קצו בחייהם.
מיל עצמו מודה בבעייתיות שבכימות האושר.
 

55 תגובות

  • פגעסוס says:

    בזכות הדיונים איתך
    זה נראה כאילו יש לי הרבה מגיבים בבלוג (מבחינת הכמות של התגובות) אז אני לא מתלונן P-:

  • Sefy says:

    זה האיכות, לא הכמות שחשובה!
    אז אני מקווה שאני לפחות נחשב כאיכות, כי לפעמים אדם אחד יכול להביא לך יותר אושר מאשר 10 אנשים אחרים (Hint, Hint!) ואני גם מקווה שלא תגלה את היסורי מצפון והכאב שבלחשוב שבעצמך היית אחראי למותו של מישהו אחר. כי אז תאמין לי שהדרך שתבחר בה, תהיה מאד שונה מכרגע…

  • פגעסוס says:

    לילה טוב..
    וברור שאיכות. אני לא מגיב כל כך הרבה לדיונים לא איכותיים P-:

  • Sefy says:

    אתה יודע שסירסת אותי פעמיים עכשיו?
    פעם בתגובה הראשונה שלך ועכשיו בתגובה הזו, מילא אני מתנזר זה מבחירה, למה בכוח אבל?! 8-*

  • פגעסוס says:

    מצטערת P-:
    לפעמים אני ממר ואות חמישית באלף בית לא נלחצת לי וז ממש באעס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *