זמן, הדבר הכי מעצבן שקיים ביקום. אף פעם אין מספיק ממנו ואם יצא המקרה ויש מספיק, אי אפשר לנצל אותו. כשצריך הרבה ממנו יש מעט וכשלא צריך אותו הוא מגיע בכמויות.
משהו השתנה בזמן בתקופה האחרונה. אני מרגיש שהוא ממהר לאנשהו ובורח לי בין האצבעות. כאילו רק אתמול היה גם כן יום שישי, בדיוק כמו היום, והתבאסתי מזה ששוב אין לי מה לעשות בשישבת. אני יודע שעשיתי דברים בימים ראשון, שני, שלישי, רביעי וחמישי אבל איכשהו הם חלפו לידי בלי שבכלל הרגשתי אותם.
מתי כן הרגשתי את הזמן חולף? לפני שבועיים. במשך שבוע שלם הייתי חולה (שפעת) וסתם שכבתי במיטב בלי לעשות כלום. דווקא אז הרגשתי כל שניה ושניה (חוץ מכשישנתי… אז הזמן רץ כאילו הוא בתחרות או משהו).
כשאני מנסה לבדוק לאן הזמן הולך אני נבהל. לאן נעלמו לי 28 שנים? איך הצלחתי להתבגר כל כך הרבה בלי שהרגשתי? אני אוטוטו מסיים את העשור השלישי של חיי ואני לא זוכר מספיק דברים שעשיתי בשביל למלא כל כך הרבה זמן. לא טיילתי מספיק בעולם, לא הייתי מספיק בכושר, לא למדתי לנגן על שום כלי כמו שצריך, לא התעסקתי מספיק באומנות, לא ניסיתי מספיק תחומים בשביל לדעת מה אני אוהב באמת ובאופן כללי – לא באמת הספקתי את מה שחשבתי שאני אספיק.
וכאילו 28 השנים האלה לא הספיקו, אני חש ככה כל שבוע ושבוע. בכל סוף שבוע אני לא מבין איך זה ששוב לא הספקתי לשבת ולכתוב פוסט שהיה מתוכנן אצלי כבר לפני חודש. בכל סוף חודש אני תוהה לאן נעלמה המוטיבציה שחשתי בתחילתו לקום שעה מוקדם יותר בכל בוקר ולהתחיל לרוץ. בכל יום הולדת כשאני מגלה שחלפה לה עוד שנה אני תוהה איך זה ששום דבר לא באמת השתנה.
למישהו יש קצת זמן להלוות לי?
דבר חמקמק הזמן.
אני בבית כבר חודש, ולא עושה כלום, ואני מרגיש כאילו הזמן טס לו.
תמיד מנסה למתוח את היממה
וגם אותה לא מצליחה.
צעיר.
ביום שני יש לי 29.
ככה זה
הזמן עף, טס במהירות האור וזה תמיד מפליא כל פעם מחדש לגלות כמה שנים עברו מבלי שהרגשנו.
לאנשים כמוך
אני ממליץ לקרא חנוך לוין…
כשאתה לא עושה כלום
אבל יודע שאתה צריך לעשות משהו, גם אז הזמן בורח. רק כשאתה לא מרגיש טוב ואתה מת שהוא יעבור מהר הוא זוחל.
אי אפשר למתוח את הזמן
הוא נמתח ומתכווץ בדיוק בניגוד לרצונות שלנו באותו זמן. שני אנשים שמבצעים את אותה פעולה ומרגישים כלפיה רגשות שונים הזמן יעבור להם בצורה אחרת. זה שלא נהנה, הזמן יימתח לו כמו מסטיק. זה שנהנה הזמן יעבור לו מהר מדי. הזמן מתאים את עצמו כדי שאנחנו נהנה כמה שפחות ונסבול כמה שיותר.