מעיין של פחדים (או: מה זו בלוגופוביה?)

אומרים שאין ממה לפחד מלבד הפחד עצמו. האם באמת עלינו לפחד מהפחד? האם הפחד הוא דבר רע שאנחנו צריכים להפטר ממנו? או אולי יש משהו בהרגשה הזאת שיכול להועיל…
 
ילדים צעירים רבים מדברים בזמן האחרון על התאבדות, אני נתקל בתופעה בעיקר בפורומים השונים ברשת. מסיבה כלשהי הם קצו בחיים שלהם והם מעוניינים לסיימם. הם רושמים הודעות שלמות בנושא וניתן לראות שלפחות חלקם מדברים ברצינות על רצונם לפרוש בגיל צעיר. עם זאת, רובם לא מבצעים את המעשה… מדוע?
 
המוות מסמל עבורנו את הלא נודע… יש המאמינים בחיים שלאחרי המוות, יש המאמין בגן עדן, יש המאמינים בגלגול נשמות ויש המאמינים שהסוף הוא אכן סוף ולא יגיע שום דבר אחריו. עד כמה שאמונה היא דבר חזק, היא עדיין לא נותנת את אותו הבטחון כמו עובדה ידועה וזו הסיבה שרבים פוחדים מפני המוות, כי הם לא בטוחים מה יקרה אח"כ.
 
אותם ילדים צעירים המדברים על התאבדויות אינם שונים. הם מסוגלים לדבר על זה, ולנסות להראות כאילו אין בנושא משהו שמפחיד אותם, עם זאת הפחד מקנן עמוק מעבר למודעות. עם זאת הבה נניח שהם מאמינים שהם יגיעו לגן עדן ללא עוררין, מדוע הם לא קופצים ומתאבדים?
מאחר וישנו סיכוי קלוש שההתאבדות לא תצא כמצופה ובמקום למות, אותו מתאבד יסיים כנכה לכל החיים במוסד סגור שבו לא יתנו לו לבצע את רצונו.
 
אנו רואים שהפחד נובע בד"כ מן הלא נודע או הלא מובן. אנחנו יכולים להתמודד עם מה שאנחנו מבינים, אך איננו בטוחים שנוכל להתמודד עם מה שאיננו מכירים, ופחד הוא מילה הפוכה לבטחון.
הפחד שלנו מתפקד בעיקר כמנגנון הגנה מפני דברים שאנחנו יודעים שהם לא בטוחים (סיר חם שכבר נכוונו ממנו) או מפני אותם דברים שאיננו יודעים אם הם בטוחים (מוות זו הדוגמא הטובה ביותר).
 
אם כך מדוע אומרים לנו "לכבוש את הפחד"? מדוע מגדירים את הפחד כאוייב שלנו? הפחד הוא אכן מנגנון הגנה, אך הוא גם קליפה שקשה לחדור אותה. האדם צריך להתנסות בלא נודע כדי להבין אותו. איך גזע האדם ימשיך להתקיים אם בחור יחשוש לגשת לבחורה (או להפך) ולהזמין אותה ליציאה? הםחד הוא אמנם מנגנון הגנה והוא גורם לנו להיות זהירים יותר, אך עם זאת בלא נודע ישנם גם דברים טובים שעלינו לגלות ואת זאת נוכל לבצע רק אם נעיז לשבור את אותה קליפת בטחון שמקיפה אותנו.
 
יש פחדים שהם הרבה מעבר להגיוניים.. פוביות למיניהן. ישנן פוביות ידועות כגון קלסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) או ארכנופוביה (פחד מעכבישים). אך ישנן גם פוביות מפני דברים שקשה להאמין שקיימים כגון פחד משינה על הגב או פחד מפינות. אני מאמין שבעתיד גם ימצאו בלוגופוביה (פחד מבלוגים)… אנשים כאלו אני מניח לא יקראו את הפוסט הזה.
 
לסיכום: פחד נובע בעיקר מפעולות שביצענו בעבר והתברר שהן שגויות, או מדברים שאינם ברורים או מובנים לנו. יש להתחשב בפחד ולהזהר כאשר הוא מופיע, עם זאת יש לקחת את האזהרות הנ"ל  במידה ולדעת מתי לפעול על פיהן או לנסות ולהעז מעט יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *