קובעי המדיניות החדשים

יש אנשים שחושבים שלא צריך לשחרר כל כך הרבה אסירים בתמורה לחייל אחד. הם חושבים שזה פתח לסחיטה עתידית ושבעתיד כל גוף טרור שירצה מאיתנו משהו עצום פשוט יחטוף ישראלי לשם כך (ויש מספיק הזדמנויות לעשות את זה). הם חושבים שכל ההסכמים המטורפים ושחרורי האסירים שביצענו עד היום בעסקאות מעסקאות שונות רק פגעו בנו בסופו של דבר. הם חושבים ששחרור של מאות אסירים יתנקם בנו כשהם יתחילו לפגע, ולתכנן פעולות אנטי ישראליות. וכל זה – לא מופיע בעיתונים.

זה לא שהעיתונים לא מראים את הצד שנגד שחרור האסירים, הם כן מראים. בד"כ לצד כתבות ענק בעד השחרור ניתן למצוא איזשהו ריבוע קטן שמזכיר שיש גם משפחות שכולות שמתנגדות לשחרור רוצחי בניהם, אבל הגישה הכללית של העיתונים כולם היא – חייבים לשחרר את גלעד שליט ויהי מה. התחושה שנוצרת היא שהעם כולו (מלבד כמה עשבים שוטים) תומך בעסקה המסתמנת לשחרור גלעד. את הקולות האחרים, אלו שמתריעים בפני ההשלכות של העסקה ניתן למצוא רק בבלוגים השונים ובשיחות פנים מול פנים. תקשורת ההמונים לא נותנת להם במה.

אני מכיר מספר אנשים שחושבים שאין לשחרר כמות כזו של אסירים בעבור חייל אחד, אך רובם שותקים. חלקם בעלי בלוגים מוכרים, אך הם מעדיפים שלא לכתוב על כך תחת שמם. כשהם כבר מביעים את דעתם בפני או בפני אחרים הם עושים זאת תוך התנצלות והסתייגויות שונות. מדוע? זהו מקרה קלאסי של ספירלת השתיקה. התקשורת קובעת את הטון והאנשים שחושבים אחרת חוששים לצאת כנגד אותו "קונצנזוס" כי הם בסה"כ "מיעוט".

והפוליטיקאים? בתקופת המלחמה כאשר התקשורת עמדה מאחוריהם הם השמיעו הצהרות נועזות וכעת, כאשר התקשורת חזרה למצב "שחרור גלעד ויהי מה" כל אותן הצהרות נעלמו. הפוליטיקאים מרגישים צורך לרצות את העם כפי שהוא משתקף בעיני התקשורת. הם יודעים שהתקשורת יכולה לרומם אותם, ולהפיל אותם במחי תחקיר. ישוחררו רוצחים ומחבלים כראות עיני החמאס כי החזרת גלעד שליט חשובה יותר מבטחון ישראל – כה אמרה התקשורת וכך יעשה. אני באמת לא מבין למה שלי יחימוביץ', ניצן הורוביץ ואחרים עברו לפוליטיקה. הם לא קלטו מי באמת קובע את המדיניות?

מה שמשעשע בכל הסיפור הוא שהתקשורת היא הפכפכה. הרי זה ברור שלאחר שההסכם יתבצע וגלעד יחזור לארץ יפורסמו כתבות על כך שהמחיר היה גבוה מדי. כלי התקשורת יסבירו בהרחבה איך היה אפשר לעשות את זה אחרת, ייזכרו ששחררנו רוצחים ומחבלים ויאשימו בכך את הממשלה, יגידו שהמחיר לא היה שווה את התוצאה ויישכחו באופן מאוד נוח שהם היו חלק עיקרי ממה שיקרה. אבל אנחנו נקבל את מה שייאמר בה, כי כאלה אנחנו – אוהבים את מי שמאכיל אותנו במידע, כוזב ככל שיהיה.

מחשבות של 4 על “קובעי המדיניות החדשים

  1. לציפי לבני הייתה איזו פליטת פה על כך שחיילים שמשרתים בצה"ל צריכים לדעת שהם עשויים לא לחזור. או משהו כזה.
    האם היא אמרה עוד משהו בכיוון מאז?

  2. היא אמרה את זה מספר פעמים בצורה זו או אחרת, אבל אני לא מתייחס לכך כאל פליטת פה. זו דעה לגיטימית שאני באופן אישי מסכים איתה.
    אני לא אומר שלא צריך לפעול כדי להחזיר את גלעד, אני פשוט חושב שהמחיר המתוכנן גבוה מדי.

  3. ומה שעוד עצוב שככל שאנחנו הופכים אותו לקדוש יותר ככה תאריך ההחזרה שלו ירחק כי המחיר יעלה. וככה האפשרות של מחיר גבוה גם עבור גופה שלו יגדל, מה שאומר שאולי זה יצא להם שווה.
    (אם בכלל הוא עדיין חי)

    אגב, בשבועה שלכם בטירונות הייתם אמורים להגיד שתתנו למדינה הכל ואפילו את חייכם. אני אישית שתקתי בשורה ההיא.

  4. מסכים איתך לחלוטין בנושא הפיכתו לקדוש והגדלת המחיר.
    אני מניח שאכן אמרתי את זה בשבועה בטירונות, אבל הייתי חדור רעל באותה תקופה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *