דפקת לי שפשף

מאי 27, 2006 16:22 | מאת | 11 תגובות

הכל התחיל כשנשמע צלצול בדלת (למען האמת זה התחיל עוד קודם, אבל ממתי אני כותב ליניארית?), ניגשתי אל הדלת אך אימי היקרה הקדימה אותי. בפתח עמדו חבורה של כ 6 איש (כולם שכנים מהבניין שממולנו וכולם מאותה המשפחה) ושאלו אותנו אם יש לנו דייהטסו לבנה.
 
אמי בתום ליבה ענתה שלא, יש לנו יונדאי לבנה. אב המשפחה שפניו נראו אדומות מכעס, התייעץ לרגע עם אחד הבנים "יכול להיות שזאת היתה יונדאי?". הבן ענה לו "אולי". האב בפנים סמוקות עוד יותר החל לצעוק "כן, כן, זאת היתה יונדאי" הוא פנה אל אבא שלי "אני אפרק אותך, אתה עוד תראה, מה זה לברוח ככה". בשלב הזה הצטרפו לצעקות עוד 3 מהאנשים שעמדו מחוץ לדלת שלנו וכבר לא הבנתי מילה.
 
למזלנו, אחי הכיר את אחד הבנים עוד מתקופת בית הספר והצליח לדבר איתו בשקט בזמן שכל האחרים צועקים. הוא הסביר לו שהיונדאי שלנו חונה בחניה של הבניין מאתמול בערב כך שמה שזה לא יהיה שהם מתעצבנים עליו, זה לא אנחנו. הבן, דיבר עם האב שנרגע מעט, ביקש סליחה קצרה, ועבר לדפוק על הדלת בדירה ליד… אולי תהיה להם רנו לבנה שאפשר להתעצבן עליה.
 
שתי דקות מאוחר יותר, שמעתי צעקות מלמטה. הבטתי דרך התריסים וראיתי את אחד הבנים עומד ליד מכונית ירוקה וליד פח זבל הפוך. חלילה לי מלתאר את מגוון הקללות שיצא מפיו ולכן אציין שאם הדייהטסו המדוברת תעבור שוב באזור הוא הבטיח שהוא ישרוף אותה, יפרק אותה, יחרוט עליו, ירים אותה באוויר ויזרוק אותה על הנהג, ינפץ לה את השמשות, ישרוף אותה שוב, ינקב לה את הגלגלים, יהרוס לה את המנוע, יפרק לה את הפגוש וכבר הזכרתי שהוא ישרוף אותה.
 
לאחר כרבע שעה של צרחות הבנתי בערך את מה שקרה:
דייהטסו לבנה של אחד השכנים נכנסה בפח הזבל, שהוא בתורו נפל ופגע במכונית הירוקה. כאשר אותו בן ביקש את פרטי הנהג ענה לו הנהג שירשום את מספר הרכב ונסע (נסע = נכנס לחניה של הבניין שממול).
 
את הנזק שנעשה לא ראיתי כי הוא היה בצד של המכונית שפנה הרחק ממני (ולא העזתי לרדת למטה במצב רוח שכולם היו בו) אבל בהתחשב בכך שהנזק נגרם ע"י פח זבל ושזו מכה מדרגה שניה(דייהטסו>פח, פח>מכונית ירוקה), אני מניח שמדובר בשריטה לכל היותר או פח טיפה מעוקם. משהו שלא יעלה יותר מ 200 ש"ח לתקן, בטח ובטח שלא שווה לשרוף למישהו את האוטו בגללו.
 
בשלב הזה האוירה למטה נרגעה (אחת הנשים צעקה על הבן שהוא נמצא ליד הבית של סבא שלו שנפטר לפני שבוע ושהוא לא מכבד אותו בהתנהגות כזאת) והבן הדליק סיגריה והתחיל להרגע.
עמדתי לעזוב את התריסים כשגורם חדש נכנס לתמונה. מן הבית ליד יצא הנהג בכבודו ובעצמו והחל לצרוח על אב המשפחה שאם שוב פעם הוא מאיים על אחת השכנות (שככל הנראה היתה לה מאזדה לבנה או משהו… רק אני רואה כאן דפוס) הוא עוצר אותו. ואז בהפגנתיות הוא שלף את תעודת השוטר.
 
בשלב הזה האב והבן כנראה "התחרפנו" והם התחילו לדחוק את השוטר לכיוון הבניין שלנו תוך שהאב צועק עליו "כנס מהר הביתה לפני שאני מפוצץ אותך", הבן צועק עליו "איך אתה לא מתבייש ככה דפקת לי שפשף וברחת", והנשים רצות מאחוריהם בדאגה ומנסות ללא הצלחה יתרה למשוך אותם אחורה.
הסיפור הסתיים שהשוטר נכנס לבית שלו, והאב והבן נמשכו בכוח (כל אחד ע"י 3-4 נשים) בחזרה לתוך הבית שלהם.
 
כשהשקט חזר לרחוב הקטן, והרחובות נותרו ריקים, רק משפט אחד נותר שגור בפי כל תושבי הרחוב. אם תעברו כאן ותקשיבו למה שאומרים בבתים, תוכלו לשמוע לפעמים את המשפט ומיד לאחריו פרץ צחקוקים קצר.
 
דפקת לי שפשף.

11 תגובות

|
|

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *