בתקופה האחרונה זועקים רבים על מותה של עיתונות הדפוס. מעריב בתהליכי סגירה מתקדמים, עובדי הארץ במאבק פיטורים והמצב לא נראה טוב. עשרות סטטוסים בפייסבוק מבכים על מות הדמוקרטיה ומזהירים מפני מצב שבו העיתון הפעיל היחיד שישאר הוא שופרו של ראש הממשלה.
מהצד השני יש את אלו שטוענים שסגירת “הארץ” ו”מעריב” אינה סופה של הדמוקרטיה הישראלית. ש"גדל דור חדש שהרגלי צריכת המדיה שלו שונים בתכלית. מספרים לנו שמשבר העיתונות אינו ייחודי לישראל ויש לו פיתרון הגיוני אחד, אימוץ טכנולוגיות כמו האינטרנט והסלולר להפצת תכני העיתון וסגירת מכונות הדפוס המיושנות והמנגנון היקר שמפעיל אותן."

אין ספק שהעיתונות המקוונת מספקת כיום צרכים רבים שבעבר סופקו ע"י עיתונות הדפוס. על כל הצרכים האלה היא מוסיפה גם את ייתרון העדכניות והמיידיות. אם קורה משהו באמצע היום, גולשי האינטרנט ידעו עליו באותו רגע בעוד קוראי הדפוס ייאלצו לחכות לבוקר המחרת. אך יחד עם זאת אתרי החדשות מאבדים לפחות שני נדבכים מאוד חשובים:

  • אחד היתרונות הייחודיים שאובדים במעבר בין עיתונות הדפוס לזו המקוונת הוא ההגדרה של מה חשוב ומה לא. במהלך יום, מתחלפות בעמוד הראשי של אתר חדשות כ7 כותרות ראשיות (בדקתי ביום אחד ספציפי אז יכול להיות שאני טועה קצת לאחד הכיוונים). הכותרת הראשית הפכה להיות מ"הדבר החשוב ביותר שקרה באותו יום" ל "הדבר החשוב ביותר שקרה באותו רגע". מה שהיה ממש חשוב בבוקר, הופך בצהריים לעוד ידיעה בארכיון ללא שום סממן שהיא היתה ידיעה ראשית.
    אם היינו ניגשים לארכיון של עיתוני דפוס מחפשים מה קרה בתאריך כזה וכזה, היינו מזהים מיד מה הדבר הכי חשוב שקרה באותו יום. בעיתונות המקוונת לעומת זאת, אנחנו נקבל עשרות כותרות של כתבות, ללא סדר מיוחד וללא אבחנה מבחינת החשיבות. כל הכתבות הופכות להיות שוות בחשיבותן מהסיבה הפשוטה שהן קרו בעבר. המידע נשמר, אבל ההיררכיה נעלמת והחשיבות כבר לא רלוונטית.
    עם זאת חשוב לציין שקיים גם ייתרון ברור בארכיון של העיתונות המקוונת והוא הנגישות הגבוהה שלו בניגוד לארכיון הדפוס אותו אפשר למצוא רק במקומות מאוד מסויימים.
  • חסרון נוסף של העיתונות המקוונת, שהוא תוצר ישיר של ייתרון המיידיות, הוא המידע החסר. בעוד בעיתונות הדפוס, ברוב המקרים יש לכתב זמן לברר עובדות, להצליב מידע ולהכין כתבה עם פרטים מלאים ומדוייקים יותר, בעיתונות המקוונת יש חשיבות רבה למהירות העלאת הכתבה. התוצאה היא, במקרים רבים, כתבות עם מידע חסר, אי דיוקים ושגיאות כתיב. פעמים רבות אפשר לראות כתבות שמשתנות ללא הרף תוך שמתווספים להן נתונים. גם התוכן של הכתבה משתנה, גם הכותרת ולעיתים אפשר לראות שהתגובות לכתבה מדברות על פסקאות שכבר אינן שם או שהתוכן שלהן שונה.
    זה יוצר מצב שמתקשר עם החסרון הקודם. הארכיון של העיתונות המקוונת הוא, פעמים רבות, לא מלא כי הוא לא כולל את הגירסאות הראשוניות של אותן כתבות ששונו.

אני מאמין שעל מנת שטכנולוגיה מסויימת תחליף טכנולוגיה אחרת, היא צריכה להיות נעלה לה בכל רמה שהיא (או לפחות בחשובות שבהן). הטלוויזיה, לדוגמה, לא החליפה לחלוטין את הרדיו בעיקר בגלל שהרדיו הוא מדיה אגבית שניתן להשתמש בה תוך ביצוע פעולה אחרת כמו נהיגה. העיתונות המקוונת לא תוכל להחליף לחלוטין את עיתונות הדפוס עד שלא תשכיל להתעלות עליה בכל המובנים. גישה אפשרית אחת היא ליצור ארכיון יומי שיאפשר לכל מי שלא מתעדכן באופן רציף, להכנס אליו ולראות מה הדבר הכי חשוב שקרה באותו יום. אפשר גם להתעלות על זה וליצור גם עמודי ארכיון חודשיים ושנתיים, שיציגו את הידיעות של אותם חודשים/שנים בהתאם לחשיבות שלהן, ובכך להוסיף לעיתונות המקוונת עוד ייתרון על עיתונות הדפוס.

כל עוד העיתונות המקוונת תמשיך לקדש את המיידיות ולא תספק פתרון לקוראיה ה"פחות מקוונים" שמעוניינים להתעדכן רק פעם או פעמיים ביום, היא לא תוכל באמת להחליף את עיתונות הדפוס.

— התמונה בראש הפוסט היא של העין השביעית – בפליקר

תגיות: , , , , ,

2 תגובות

|
  • דובי says:

    העניין הוא שכל האלמנטים שאתה מציין הם לא מאפיינים מכוונים של העיתון המודפס, אלא תוצר לוואי של הטכנולוגיה. נכון שזה נוח ושימושי לנו, בדיעבד, אבל כשהמציאו את העיתון איש לא חשב על השימושיות הארכיונית שלו. כך, למשל, מי שהופך את הארכיונים של העיתונות לנגישים לציבור הם לא העיתונים עצמם, אלא גורמים פרטיים וציבוריים אחרים שדואגים לרכז אותם. זו אינדיקציה מצויינת לכך שהעיתונים אינם מייחסים חשיבות לארכיונים שלהם (להבדיל, למשל, מכתבי עת שעשויים למכור או לאפשר גישה לגליונות ישנים).

    זה דומה לכל מיני תוכנות שאנשים עושים שימושים יצירתיים בפיצ'רים, באופן שחורג מ"סיפור המשתמש" המתוכנן של התוכנה. יש תוכנות שמאמצות את השימוש החדשני והופכות את זה לחלק מהתכנון עצמו. אבל יש תוכנות שמתעלמות משימושים כאלו, ובעדכונים מתקדמים יותר עשויות למחוק לחלוטין את האפשרות לעשות שימוש שכזה בתוכנה. (אני סבלתי מעדכון תוכנה מתסכל שכזה במנדליי, מה שאילץ אותי לשנות אסטרטגיה בתהליך ניתוח החומר הארכיוני בדוקטורט שלי. לא אשמתם – לא לכך מיועדת התוכנה).

    • זה לא משנה שזה תוצר לוואי. גם השמיעה האגבית של הרדיו היא תוצר לוואי של הטכנולוגיה ולא מטרה בפני עצמה, אבל זה מה ששמר עליו מלהעלם בדפי ההיסטוריה.

      ברגע שיש תכונה כלשהי עיקרית שאובדת במעבר למדיום חדש, המדיום הישן יישמר (לדעתי). במקרה הזה התכונה הזאת היא מידע יומי מאורגן ע"פ חשיבות. אנשים רבים שאוהבים להתעדכן פעם ביום או פחות זקוקים לתכונה הזאת ולכן או שאתרי החדשות יחקו אותה, או שעיתונות הדפוס תמשיך להתקיים, גם אם במתכונת מצומצמת יותר.

|

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *