כתיבה זה תהליך מתיש. כמעט כולם יכולים לכתוב, יש הרבה שכותבים טוב אבל מעטים האנשים שמצליחים לכתוב טוב ולאורך זמן. האם עדיף לכתוב הרבה אבל באיכות נמוכה יותר או לכתוב מעט אבל להפציץ בכל פוסט?
בכל בלוג שאני פותח אני נוהג לכתוב לפחות פוסט אחד מדי יום. כלומר, בשבוע הראשון אני נוהג לכתוב פוסט אחד מדי יום, מה שקורה אח"כ תלוי במצב הרוח, ובהשראה שנחה עלי. אני מסרב להכנע לגישה האומרת שככל שכותבים יותר משיגים יותר קוראים. אני לא אומר שהיא שגויה, חס וחלילה, אני פשוט מעדיף שלא להעמיד את מספר הקוראים לפני ההנאה שלי מהכתיבה.
אני מכיר כמה כותבים שמסוגלים לכתוב בכל יום 3 ואפילו 4 פוסטים. כשהם כותבים אפשר לראות את הברק בעיניים שלהם, אפשר לראות את הפה שלהם מתעקם בחיוך מוטרף כשהם מתקרבים לפואנטה, אפשר לראות שהם חיים את מה שהם כותבים בכל אות ואות. את מספר האנשים האלה אני יכול לספור על אצבעות יד אחת. רובנו לא מסוגלים לכתוב יותר מפוסט אחד ביום וגם זה יותר מדי.
מה המטרה שלכם כשאתם כותבים בלוג? אם המטרה היא לפרוק את מה שיושב על הלב, ולתת דרור למחשבות שלכם, אז אין לכם מה להמשיך לקרוא, אתם גם ככה כותבים רק כשבא לכם.
אם המטרה שלכם היא להגדיל את קהל הקוראים שלכם או את מספר המגיבים, בוודאי שמעתם כבר שככל שתכתבו יותר, כך הקוראים שלכם יחזרו יותר והסטטיסטיקות שלכם ימריאו.
השאלה האמיתית היא האם בצורה של כתיבה מרובה אך שטחית תוכלו לגרום לגולשים חדשים להצטרף למשפחת הקוראים של הבלוג.
תחשבו לרגע מה גרם לכם להתחיל לקרוא את הבלוגים עליהם אתם מנויים. מה הדבר שמשך אתכם להוסיף אותם לקורא הRSS שלכם? סביר להניח שזה היה פוסט מדהים או רצף של פוסטים טובים שהם כתבו. סביר להניח שהגעתם אליהם דרך קישור שמישהו נתן לכם בגלל שהוא ממש אהב את הטקסט שלהם. אל תתנו לכמות לבוא על חשבון האיכות.
כתיבה מרובה זה דבר חשוב, אך זה לא צריך לבוא על חשבון ההשקעה בכל פוסט ופוסט. זה לא אומר שמומלץ להזניח את הבלוג במשך חודשים רק כדי לכתוב פוסט אחד מעולה, אבל לפעמים כדאי להמתין עוד יום אחד או שניים ולהעמיק קצת יותר בנושא עליו התכוונתם לכתוב. זה יישמע קצת קלישאתי אבל – אל תתנו לכמות לבוא על חשבון האיכות.