כבר זמן רב שהעיתונות המקוונת לא נופלת בתכנים שלה מהמודפסת, אבל היא עדיין לא השיגה נצחון מוחץ. למרות כל התחזיות העיתונות המקוונת פשוט לא מצליחה למשוך את ההמונים. ישבתי וחשבתי, מדוע עיתונות הדפוס עדיין בועטת?
כשאני קם בבוקר, הדבר הראשון שאני עושה הוא לשטוף פנים ולצחצח שיניים. לאחר מכן אני מכין לעצמי קפה ואז מתיישב לקרוא את העיתון. עיתון מודפס. אני מחשיב את עצמי לאדם שאוהב להשתמש במחשב. אני אוהב לקרוא טקסטים מקוונים, אני נהנה מעצם הגלישה ואני רגיל להשתמש במחשב על הבוקר. למה, אם כן, אני ממשיך להתעדכן מהעיתון הסטנדרטי במקום להשתמש במגוון העיתונים המקוונים?
חשבתי על זה ומצאתי שני דברים שמפריעים לי להינות מהקריאה באתרים כמו YNET, NRG ודומיהם:
הם מתעדכנים מהר מדי
אולי אני בן אדם איטי, אולי אני צריך ללמוד להתאים את עצמי לקצב החיים המהיר של היום, אבל כשהידיעות מגיעות אלי בקצב מהיר מבלי שיש הגבלה על מספר הידיעות ביום, אני מרגיש שאני כורע תחת העומס. כשאני קורא עיתון מודפס אני יודע איפה ההתחלה שלו ואיפה הסוף שלו, אני יודע שלא יתווספו לי ידיעות חדשות עד ליום המחרת ואני יודע שעורך ישב מול עשרות ידיעות וברר מתוכן רק את החשובות ביותר.
אם אני, אדם שיש לו מעל 250 בלוגים בRSS, קורס תחת עומס הכתבות, אני מניח שאדם שלא נוהג לקרוא כמויות כאלה יחוש את העומס ביתר שאת.
הנוחות שבקריאה נעלמת
הזמן האידיאלי לקריאת עיתון הוא תוך כדי התעוררות. אני בדיוק יוצא ממצב השינה והמוח נפתח לקבלת מידע. רגע לפני שכל הצרות של החיים נוחתות עלי, אני מרשה לעצמי לקרוא על צרות של אחרים.
קריאת העיתון המקוון על הבוקר הופכת את הפעולה שאמורה להיות מרגיעה, למציקה. הנוחות שאני חש על הכורסא בסלון או על האסלה בנוחיות נעלמת כשאני יושב על כיסא המחשב, דפי העיתון הענקיים מאבדים את מקומם לטובת מסך קטן ומאמץ עיניים והצורך להקליק ולגלול כל ידיעה וידיעה דורשת מממני להיות הרבה יותר אקטיבי. אני לא רוצה להיות אקטיבי על הבוקר.
מתי העיתונות המקוונת תשתלט? כאשר ניתן יהיה לקרוא אותה בכל מקום וכאשר מספר הפעולות שאדרש לבצע על מנת לקרוא ידיעה יהיה קטן מזה של העיתונות המודפסת. כולנו ראינו סרטים על בתי העתיד בהם העיתון מוקרן על הקיר בכל מקום בבית ושומעים קול נשי נעים שקורא עבורנו את העיתון. ביום שבו העיתונים המקוונים ייראו ויישמעו כך, זה יהיה סופה של העיתונות המודפסת.
את עניין העדכון תוכל לפתור בקלות אם תעבור לקרוא את המהדורה הדיגיטאלית של הגארדיאן:
http://www.guardian.co.uk/digitaledition/subscribe
את עניין הקריאה בכל מקום תוכל לפתור באמצעות מחשב נייד לא יקר במיוחד.
בהצלחה לך במעבר לעיתונות דיגיטאלית ושמירת יערות הגשם (אם כי יש להודות שגם הזיהום מיצירת החשמל והפסולת שתיווצר מהשימוש במחשב לא יסולאו בפז)
אם זו היתה מהדורה דיגיטאלית של ידיעות אחרונות או מעריב או כל עיתון ישראלי אחר, אולי הייתי מנסה. לצערי אין לי עניין בעיתונים בריטיים.
בנוגע למחשב הנייד, זה עדיין לא פותר את הצורך לאמץ את העיניים בקריאה על מסך קטן ומרצד. שלא לדבר על כך שאני לא ממש מתלהב מלהכניס את הנייד לשירותים.
אני מניח שבשלב מסויים כולנו נעבור לעיתונות המקוונת, אני מניח שהיא גם תהפוך לנוחה יותר עם הזמן.
קריאה עם לפ-טופ בשירותים היא תענוג שאסור לוותר עליו
אני מוצא שעיתון מודפס נהיה עבורי כמו טלוויזיה – מנוון משהו. אני מוצא את עצמי קורא בד"כ תוך כדי משהו אחר (בעיקר אכילה, או המתנה). לוקח את מה ששמים לי מול העיניים, בשביל להעביר את הזמן. סוג של בידור (אפילו אם אני קורא חדשות).
לעומת זאת, עיתונות מקוונת נותנת לי תחושת יעילות – אני שואב את המידע שאני זקוק לו באופן כמעט אקטיבי, מסנן אותו לפי הצרכים שלי וממשיך הלאה מבלי להתעמק במה שלא צריך ולבזבז זמן.
אז שוב, להשוות לטלויזיה – קריאה ברשת מבחינתי היא עבודה, בזמן שקריאת 'עיתון' היא בידור או שריפת זמן.
מבטיח לנסות מתישהו ולדווח
בעיתונות המקוונת, אני באמת חש תחושה של חוסר התעמקות. אני בד"כ קורא את הכותרות, ובמקרה הטוב את כותרות המשנה. יש כתבות מעטות שאני מוצא לנכון להתעמק בהן עד כדי קריאת הכתבה כולה.
אז אני קורא יותר כתבות אבל נחשף לפחות מידע.
בשירותים קוראים ספר, לא עיתון:-P
תלוי באיזה שלב. בבוקר זה עיתון, בערב זה ספר ובצהריים את האפיונים בעבודה (כן, גם לשם היא פולשת).
באמבטיה אתה גם קורא ספרים?
בוודאי. הכי כיף לקרוא באמבטיה חמה.
רק צריך להזהר ב2 דברים.
1. לא להרדם עם הספר ביד. הוא נרטב…
2. להחזיק את הספר מספיק גבוה. הוא נרטב אם לא…
ובמקלחת (דוש)?
לא מומלץ.
העיתונות המרושתת תהיה משמעותית הרבה יותר כשכל אדם יהיה מחובר לרשת… כמובן.
מעמד סיוציו אקונומי בינוני ומעלה יסופקו על ידי הרשת בחדשות היום יומיות, אולי יקראו מגזין שבועי והאוכלוסיה הנמוכה יותר תקרא חינמונים.
כתבתי על נושא דומה בעבר:
http://stagemag.co.il/Articles/836