היום השני
 
הטיילת, הלימודים והמצפה שלא היה
היום השני של אילת היה קצר יותר (לפחות מבחינתי) כאשר קמתי מוקדם יותר מכולם, וטיילתי בטיילת. באותו זמן לא היה חם כל כך אז הרשיתי לעצמי ללכת לאט. התאכזבתי לגלות שהקניות נפתח רק ב 10 אז חזרתי למלון להעיר את כולם.
מה רבה היתה הפתעתי כאשר הם החליטו ללכת לטיילת. מאחר וכבר הייתי שם העדפתי להשאר במלון וללמוד קצת. 
 
בשלב הזה רבים מכם וודאי פוערים את פיהם בתדהמה ותוהים מה לעזאזל אני עושה עם ספרי הלימוד שלי באילת. אז יש לזה תשובה מאוד פשוטה… אני בן אדם מוזר. מלבד זה היה לי ממ"ן שהייתי צריך להכין ליום אחרי החופשה אז אם כבר אין מה לעשות, למה שלא לנצל את זה כדי להחכים קצת ולקבל נקודות לקראת המבחן.
 
מהטיילת הם החליטו שהם רוצים ללכת למצפה התת-ימי. שקלתי את הנושא והחלטתי שאני מעדיף להמשיך וללמוד אז נשארתי במלון (בסדר בסדר, תסגרו את הפה, כבר אמרתי לכם שאני מוזר. חוץ מזה כבר הייתי מספיק פעמים במצפה הזה). כמו כל פעם שאני לומד בבוקר היה לי הספק לא רע וסיימתי יותר מחצי ממה שהקצבתי לעצמי לקרוא במהלך הטיול.
 
כמה אנשים יכולים להכנס לבריכה אחת? שניים.
לאחר ששאר החברה חזרו ירדנו לברכה רק כדי לגלות שאסור להכנס בבגדים שאינם בגדי ים (מה שפסל את הבנות שבאו בלי בגדי ים). ד סירב להכנס למים כי יש לו עדשות, והבריכה עמדה להסגר בתוך רבע שעה.... אז אני וח היינו היחידים שנכנסו למים רק בשביל לצאת.
לאחר מכן הלכנו לים, ואפילו ד נכנס למים (תוך שהוא לובש משקפי שמש שמא תכנס לו טיפה לעין).
 
שעתיים המתנה וארוחה לא מרנינה
לאחר שחזרנו התיישבנו לדון במה אנחנו מתכוונים לעשות בהמשך היום (אחרי הכל אני לא מתכוון ללמוד כל היום... יש לי טיפה חיים). אני ח ד רצינו ללכת לעשות את ה slingshot (כדור שיושבים בו והוא מועף לאוויר כמו רוגטקה) לפני שאוכלים אבל הבנות טענו שהן רעבות וזה ייקח יותר מדי זמן.
אז התקלחנו. ואז המתנו כשעתיים לבנות שייבשו את השיער (כן, כן... שעתיים). לקראת סוף ההמתנה החלטנו ללכת לslingshot אבל כשגילינו שהתור שם בשעה זו הוא כחצי שעה, ויתרנו וחזרנו למלון.
 
מאחר ולא אכלנו דבר מלבד ארוחת הבוקר (החלבית), החלטנו למצוא מסעדה בשרית כשרה (ככה זה כשיש דתיה בצוות) ותאמינו או לא... מצאנו אחת. תוך שאנחנו מזילים ריר גררנו את עצמנו לכיוון המסעדה רק כדי לגלות שגם שם יש תור של חצי שעה המתנה (למה כולם תמיד טוענית שהתור אצלהם הוא רק חצי שעה).
לאחר דין ודברים החלטנו להתפשר על המסעדה החלבית שליד. אני אכלתי רביולי פטריות שלא היה טעים במיוחד וגם האחרים לא ממש נהנו מהאוכל. אבל הוא היה משביע באופן מעורר בחילה, אז לא הלכנו לאכול בשום מקום אחר אח"כ.
זה אומר שהייתי באילת שלושה ימים, והאוכל הבשרי היחידי שאכלתי היה נקניקיה שחטפתי בדרך. תעודת עניות...
 
טיפה בעין וכמעט עיוורון
לסיום היום החלטנו ללכת ליאכט פאב, מקום טוב לטענת ח. הבעיה היחידה היתה שלא מצאנו אותו. מסתבר שהמקום פשוט נעלם. במקום זה הלכנו לunplugged, בר נחמד עם שולחנות סנוקר ליד.
ד הזמין משקה משכר ביותר ששורפים אותו לפני כן. הבר מן ניסה להשוויץ והצליח... לשפוך את המשקה על ד (חלק מהמשקה נכנס לו לעין… אוי העדשות). בפעם השניה שהוא הביא את המשקה הוא כבר לא השוויץ.
 
במהלך כל הזמן הזה היה מאחורינו יצור מוזר שרקד. זו היתה בחורה(?) שמנה בשנות ה40 המאוחרות להערכתי, לבושה בבגדים צעקניים וחושפניים (כמעט התעוורתי), מחייכת חיוך אינפנטילי ולא מפסיקה לנוע (היא קראה לזה ריקוד, אנחנו לא ידענו איך לקרוא לזה). בשלב מסויים היא טענה שהיא מורה לריקוד ואני תהיתי בליבי מי המטומטמים שמשלמים בשביל זה.
 
בסנוקר הפסדתי ד"א.
 
הכדור המעופף
לסיום הלכנו לעשות את הslingshot, אני וח עלינו עליו ראשונים ואז שילמנו חצי מחיר על פעם נוספת. היה שווה כל אגורה.
ד גם רצה לעשות אבל לא היה לו עם מי עד ח החליט שהוא מוכן לשלם כדי לעוף שוב פעם. וגם הםפ עשו פעמיים (אבל על הפעם השניה הם לא שילמו כי לח זו היתה פעם רביעית חינם)
וכעת המלצה: אם אתם מגיעים לאילת, תלכו לslingshot זה כיף חיים. ואם תזכרו, אז תשעינו את הרגליים על הכדור לפני שהוא משתחרר, זה עושה יותר סיבובים ככה.
 
בחלק הבא (הקצר הרבה יותר) אני אספר לכם על השכמה שלא עזרה, על טיסה שלא התקיימה ועל נסיעת אוטובוס שלא עשתה טוב לבטן של מישהו…
 
 

13 תגובות

|
|

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *