אני, כמו רבים אחרים, הייתי בטוח שבני סלע ברח בגלל אזלת ידה של המשטרה. הייתי בטוח שהמשטרה שלנו היא זוועה שלא יודעת לבצע את העבודה שלה. הייתי בטוח שהכל בדיוק כפי שהוא מוצג לנו בתקשורת. אחרי שקראתי את הפוסט של שי התחלתי לחשוב שאולי יש איפה לחפור במקרה הזה.

שי מתחיל דווקא במידע כללי על כלבים ועל הדה-לגיטימציה שעושים להם. איך זה מתקשר לבני סלע? תמשיכו לקרוא.

בארץ יש הרבה מאוד אנשים עם כלבים בבית, ועבור ראשי הרשויות המקומיות זוהי עוד סיבה להדליק את סימני הדולרים בעיניים. לפני שבארץ התחילו להטיל קנסות כבדים מאוד על אנשים שהולכים עם כלבים ללא רצועה, פרסמו הרבה תמונות של רוטוויילרים, בולדוגים ואמסטפים, כלבים שבאמצעות הכלאה מכוונת על ידי בני אדם הינם לפעמים תוקפניים מטבעם, ובאמצעות הכאתם וכליאתם בשרשראות ניתן להגביר את התוקפנות שלהם ולהפוך אותם לאלימים ומסוכנים. וכמובן, הפיתרון הנפוץ בחברה שלנו – למרות שהוא מוכח שוב ושוב כבלתי יעיל בעליל – הוא הגברת האלימות וההגבלה. הרעיון בפרסום התמונות האלה של הרוטוויילרים האימתניים וקורבנות האלימות שלהם (אחד בשנה בערך) הוא שכשאנשים יחשבו על "כלבים חופשיים" הם יחשבו על רוטווילרים מפחידים שתוקפים ילדים, וכשהם יחשבו על "הגבלות על חופש של כלבים" הם יחשבו על רוטוויילרים באזיקים. כמובן, שהרוב המוחץ של כלבים שה"בעלים" שלהם מקבלים קנסות כבדים בעקבות החוקים הללו, הם כלבים נחמדים, לא מסוכנים ולא תוקפניים (במיוחד אם נותנים להם מידה גדולה של חופש שלו הם זקוקים).

הוא מבהיר שלא מדובר על מקרה פרטי. כדוגמה הוא נותן את הדה-לגיטימציה שעוברים המורים לקראת הפרטת החינוך, את הדה-לגיטימציה שעוברים עובדי חברת החשמל לקראת הפרטתה ואת הדה-לגיטימציה שעוברים הפלשתינאים על מנת לתרץ את כליאתו והרעבתו של עם שלם (אני עצמי, לא מסכים עם הקביעה האחרונה).
איך כל זה מתקשר לבני סלע?

הסיפור הרשמי על בני סלע, לפיו – למרות שכל ילדה בת ארבע עשרה שעומדת בשלט עם שלט במשמרת מחאה שקטה מובלת באזיקים ושרשראות על ידי חמישה שוטרים חמושים היטב – הוא הובל רק בטעות ללא אזיקים במכונית פתוחה וללא שמירה, לדיון שלא היה אמור להתקיים, הוא סיפור מאוד מפוקפק. מה שהופך אותו לעוד יותר מפוקפק הוא קמפיין "המצוד" אחר בני סלע, הכולל אפילו שלטי חוצות ברחבי הערים, שנערך על ידי אותה משטרה שמתעלמת מתלונות יומיומיות על אונס, אלימות, שוד, גניבות מבתים ופריצות למכוניות, כל עוד לא מדובר בשוד של מישהו עשיר במיוחד, אותה משטרה שהתעלמה מעדויות של נשים על כך שבני סלע אנס אותן ושחררה אותו בעבר למרות ריאיות מוצקות נגדו, אותה משטרה שמרוויחה יותר תקציבים ככל שיש יותר פשיעה, אותה משטרה שמגנה על האנסים הסדרתיים המסוכנים באמת – בעלי החברות הגדולות והפוליטיקאים שעובדים בשבילם, שדופקים את תושבי המדינה הזו מאז ומתמיד, אותה משטרה שנתנה במשך שנים ועדיין נותנת לאנס הסדרתי משה קצב להסתובב חופשי כאזרח מספר אחד במדינה ולקבוע לאילו אנסים סדרתיים יינתנו חנינות, אותה משטרה מגבירה עכשיו את הפחד של הציבור מפני מישהו שנמלט מהמשטרה והסיכוי שיראה את פניו במקום ציבורי ויהווה איום על מישהו הוא אפסי.

בימים אלה מופרטים שירותי הכליאה. המשמעות היא שהמדינה נותנת לאנשי עסקים פרטיים כסף לפי מספר האסירים שבהם החברות הפרטיות שלהן "יטפלו". חברות פרטיות מרוויחות באמצעות הגדלת קהל הצרכנים, וצמצום ההוצאות שלהן. בפועל, אם ללמוד מההפרטות של שירותי הכליאה בחו"ל, המשמעות היא שהחברות לוחצות על מערכת המשפט לתת עונשי מאסר ארוכים יותר (בארה"ב שולש מספר האסירים בתוך שנים מעטות לאחר ההפרטה), פוגעות מאוד בתנאי האסירים – הגדלת מספר האסירים בכל תא, הפרטה והרעה באוכל, מניעת שירותים רפואיים, והפסקת תוכניות שיקום, שהן למעשה סיכון כלכלי עבור תעשיית הכליאה (שככל שיש יותר פשיעה ואלימות היא מרוויחה יותר), ומעסיקות ומשכירות את האסירים שבשליטתן ככוח עבודה זול מאוד.

והנה לכם, מבט קצת שונה על בריחתו של האנס. אתם מוזמנים לקרוא עוד פרטים בפוסט הרוטוויילר של האסירים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *