נמרוד אבישר כותב על התחקיר של אמנון לוי בעקבות רציחתו של המאבטח יום-טוב דואק והעובדה שהוא לא היה מבוטח למרות שהופרשו כספים ממשכרותו. הטענות שלו בנושא שונות לגמרי מטענות התוכנית.
בקטע הזה אמנון לוי נעשה צהוב באופן טיפוסי: הוא מתחיל לרדוף את בעלי חברת כוח האדם, מגלה שמדובר באב ובנו, תחקירניו מקבלים איומים מהבן שנחקר בימים אלה – אוי לבושה – באשמת איומים. כי זה האישיו פה.
והאחראים האמיתיים? הם יוסיפו ללכת חופשיים.
כי האחראים האמיתיים הם לא חברת הקבלן. האחראים האמיתיים הם מנהליה של רשת "חצי חינם". חד, חלק וברור. "חצי חינם" חתמה חוזה עם חברת כוח אדם בלי לוודא שעובדי החברה יקבלו את זכויותיהם כחוק ממנה. הם נתנו את כספם למי שהציע את ההצעה האטרקטיבית ביותר, בלי לבדוק מה עומד מאחוריה ואיך מתכוונת החברה לעמוד בה. זו שאלה לגיטימית לשאול קבלן המציע הצעת מחיר, ממה מורכבת ההצעה ואיך הקבלן מתכוון לעמוד בה.
נניח שהייתי מזמין לביתי מספר קבלני שיפוצים, כדי לקבל מהם הערכת מחיר על עבודה שצריכה להתבצע. בזמן שכל קבלני השיפוצים הציעו לי הערכה דומה וקרובה, קבלן אחד הודיע לי שהוא יכול לעשות זאת במחיר נמוך בהרבה. האם לא הייתי חוקר כיצד?
קישור לפוסט: ואומרים לנו שהגאולה בפתח, או: לזכרו