אנחנו נוהגים לראות מעשים בעיני התרבות שלנו. אכילת בני אדם היא אסורה אצלנו אך קיימים שבטים מסויימים שמתייחסים לקניבליזם כנורמה. למרות שאנחנו יודעים את זה אנחנו נוהגים להביט בעולם דרך עיניים אתנוצנטריות ולשפוט פעולות של אחרים כפי שהיו מתפרשות בתרבותינו אנו. עקב כך אנחנו עלולים להתרגש עד דמעות מפעולה שנחשבת לסטנדרטית במקום אחר, או לכעוס על מישהו כאשר הוא מנסה להיות נחמד ומראה לנו אצבע משולשת.

שמעון (אני מקווה שאני לא טועה בשם, אני מתבסס על הפוסט שכתב), בבלוג חדש דנדש, מספר על ידיעה שקרא בעיתון

לפני כשנה בשהותי בהודו שהיתי במלון בהיידרבד ועיינתי בעתון המקומי באנגלית, שנתחב לחדרי השקם בבוקר כחלק מהמותרות המוצעים לתייר הזר במלון “נחשב”.
תוך כדי עיון בדפים הפנימיים נתקלתי בדווח קצר, תמציתי על מותה של צעירה בת 23 ששרפה עצמה במטבח ולאחר מכן אושפזה ומתה מפצעיה בבית החולים.
הדווח כלל את הפרטים הבאים: לאחר נישואיה , (וכמובן מעברה להתגורר עם בעלה ומשפחתו כמקובל), לא שבעה משפחת בעלה נחת מהנדוניה שהביאה , וסבלה מהצקות של משפחת בעלה , שהשתוקק לקנות ריקשה (אותו רכב תלת גלגלי המשמש את ההודים כמונית עממית \משאית לעת מצוא).
כנראה לכשהגיעו מיים עד נפש , נטלה הנערה את נפשה בדרך נוראה – הציתה את עצמה.

הסיפור נשמע נורא וגם שמעון התרגש ממנו. כאשר חזר לארץ וסיפר את הסיפור לבלוגרית המתמחה בנושא הודו, היא הסבירה לו שעד כמה שהסיפור מרגש, הוא גם די נפוץ. אתם מוזמנים לקרוא את הכל ולהנות מצילום הידיעה המקורית בפוסט תעתועים

2 תגובות

|
  • כמי שעבד בהרבה ארצות בחו"ל, חלקן מודרניות יותרק וחלקן עולם שלישי לגמרי, למדתי שהדבר הראשון החשוב הוא למידת מנהגי המקום, "ברומא התנהג כרומאי" הוא כלל מפתח למתייר בחו"ל, וכל זה בהתאמה, כוונתי היא, שאין בלמידת מנהגי המקום משום הסכמה עימם, רק' הבנה מאיפה נובעים הדברים

  • אורי says:

    מומלץ גם לנהוג לפי מנהגי המקום? ואם כן, עד לאיזה שלב?
    ברור לי שבתרבות קניבלית אני לא אוכל בשר אדם רק על מנת להתאים את עצמי למקום, אבל אני כן אסיר את נעלי בכניסה למקדשים בתאילנד.

    מעניין אותי איפה בדיוק עובר הגבול…

|

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *