גילי בר-הלל כותבת ראיון מהעתיד עם דודו טופז 9 חודשים אחרי שהשתחרר מהכלא ורגע לפני שהוא יוצא במופע יחיד חדש.

דודו, ספר לנו מה עובר בראש של אדם כמוך, כשהוא מוצא את עצמו בכלא בין עבריינים קשים, אנסים ורוצחים.
לומר על השנים האלו שהם היו גהינום, זה ממעיט מערכם, אני הייתי במקום הכי גבוה שאפשר, ונפלתי לבור הכי נמוך שאפשר. אני לא חושב שאפשר לתאר את ההרגשה הזאת במילים, פתאום אני מוצא את עצמי בסיטואציה שהיא הכי זרה לכל מה שאני יודע, ואני לא יכול לאשים אלא את עצמי. סיטואציה של כח, של אלימות, של הגבלת החופש, אבל בתוך כל הטרוף הזה אני חייב לומר יש גם הרבה שלווה.

שלווה? בכלא?
כן, לא בהכרח שלווה של שבת אחרי הצהרים, אבל אולי שלווה לנפש. במשך שנים אני חייתי בטרוף, בגלגל ענק שהסתובב מהר כמו מנוע סילון. הייתי האדם הכי אהוב והכי מפורסם בארץ, שניה לא היתה לי מנוחה. בכלא כל זה לא חשוב, כל הרייטינג והשמיטינג לא משנים, ויש בזה הרבה חופש, והרבה שלווה. לא צריך לרוץ אחרי הדברים הלא חשובים הללו.

קישור לפוסט: דודו טופז בראיון בלעדי

2 תגובות

|
|

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.