לשכת האי-תעסוקה

נועה אסטרייכר ניסתה להלחם בבירוקרטיה וגילתה מדוע יש ירידה במספר מבקשי העבודה.

חודשיים נוספים חלפו, חצי-המשרה שמצאתי נעלמה בטרנד הקיצוצים, ודמי אבטלה אין.

את השלווה שלאחר ייאוש בה שקעתי החריד זוג מכתבים שנחתו בתיבתי יחד: המכתב הראשון הודיע לי שאם לא אשלח את טופס 2978 תוך שבוע, לא אקבל דמי אבטלה. הצצה קצרה בראש הדף גילתה לי שהוא נכתב לפני חודש. במכתב השני, איך לא, חיכתה לי הודעה על ביטול זכאותי לדמי אבטלה, מאחר ולא שלחתי את טופס 2978. כן, גם שירותי הדואר של הביטוח הלאומי מופעלים ע"י חברה פרטית, הפועלת ברוח ערכיו של המוקד הטלפוני.

בתחילת חודש אפריל התיישבתי מול פקידת התביעות של הביטוח, דגנית יצחקי, והודעתי שכאן תהיה קבורתי. היא העבירה אותי ללשכתה הממוזגת של מנהלת אגף בשם פלורה אברהם. פלורה הודיעה לי שלשכת התעסוקה מעולם לא העבירה לביטוח הלאומי דיווח אודותיי, וכי לפי המחשבים שלהם, איני קיימת. הבטתי באותה פלורה ובתנופה חבטתי את ראשי בשולחנה העמוס קלסרים. זו הייתה הוכחה מספקת לקיומי ואכן בכמה הקשות מקלדת נוספות היא גילתה שדיווח כלשהוא לגביי אכן הועבר אליהם אי-אז, אך בו נכתב שאיני זכאית לדמי אבטלה, מכיוון שאני כבר עובדת במשרה שהופניתי אליה ע"י הלשכה.

משונה, מלמלתי- הייתי משוכנעת שאת העבודה ההיא מצאתי בכוחות עצמי.

רגע- באמת מצאתי אותה בכוחות עצמי!

קישור לפוסט: מדינת ישראל נגד נועה אסטרייכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *