בלי הדבש ובלי העוקץ

נתחיל בהסברים. לא עדכנתי מעל שבועיים בגלל שלא קראתי בלוגים באופן רציני כמעט שבועיים. התפקיד אותו אני ממלא כיום הוא תפקיד של שני אנשים ובגלל שאחד נסע לחו"ל מצאתי את עצמי עמוס. אם נוסיף לזה את הלימודים ואת העובדה שאני כרגע עם 38 מעלות חום…. לא ממש הצלחתי לעקוב אחרי הרססים שלי. היום השלמתי חלק ממה שהפסדתי אז אפשר לפרסם פוסט.

ולעניינינו, אני שונא דבורים. מאז שהייתי קטן ודבורה כמעט עקצה אותי (נאלצתי לזרוק את השוקו והלחמניה לפח בשביל שתעזוב אותי), מאז שגיליתי שהמנטרה "מלח מים מלח מים" לא באמת עובדת ולאחר שלפני כמה שנים נעקצתי ע"י מעל ל20 צרעות (שדומות מאוד לדבורים) אני שונא את יצורים הצהובים שחורים האלה (וסליחה לכל אוהדי בית"ר ירושלים).

אורן הוברמן מודאג בגלל הדבורים, אבל מסיבה קצת אחרת

בשבוע האחרון סוערת העיתונות סביב העלמותן המסתורית של מיליארדי דבורים. על פי נתוני ארגון הכוורות הלאומי בארה”ב, רבע ממושבות הדבורים ביבשת ננטשו בבת אחת ללא סיבה נראית לעין, ונותרו ריקות מדבורים. 27 מדינות בארה”ב דיווחו על התופעה, ואליהם הצטרפו במהירות גם מדינות רבות באירופה וחלקים מברזיל. המספרים מדהימים: אחוז ניכר מהכוורות איבדו במהלך השנה החולפת בין 30 ל-70 אחוזים מאוכלוסייתן. במקומות מסוימים נכחדו הדבורים לגמרי, מותירות את החקלאים במקום המומים ומבולבלים. הנזק לכלכלה כבר מתבטא במיליארדים בודדים בארה”ב, ועשוי לזנק במהירות מעלה אם המצב יימשך. מסתבר שאנחנו תלויים בדבורים יותר משחשבנו. הדבורים הן האחראיות הכמעט-בלעדיות לרביית צמחים בכל העולם. גם אם נסתדר בלי דבש, העדר הירקות, הפירות, האגוזים והפרחים עלול להיות הרסני. עיתונים רבים ציטטו את המשפט המפורסם של אלברט איינשטיין – “ללא דבורים יוותרו למין האנושי 4 שנים”. גם אם הוא מגזים מאוד, יש לנו סיבה ברורה לדאגה.

אף אחד לא יודע למה הדבורים נעלמות, ועד כמה שאני שונא את היצור הזה התופעה עדיין מפחידה. הוברמן מזכיר את כל ההשגים שבני האדם השיגו באמצעות המדע והמוח האנושי ועדיין…

כל ההישגים העצומים שלנו עומד נבוכים אל מול כוחות הטבע. רעידות אדמה, סופות ענק וגלי צונאמי נחשבים עדיין לבלתי אפשריים לחיזוי, שלא לדבר על מניעה. המעצמה הגדולה, העשירה והמתקדמת בעולם לא הצליחה לחזות הוריקן אחד, ולצמצם אפילו במעט את הנזק שזה עתיד לחולל. כל החיישנים, כוח החישוב והמדע המודרני במלוא תפארתו, מגרדים בקושי רמזים דקיקים. ואם חסרה לנו עוד בעיטה אחת לאגו – אפילו את הרמזים העלובים הללו חולקים עימנו חתולים ונחשים, בלי טכנולוגיה כלל. בדיוק שחשבנו שאנחנו מנהלים את העולם, מגיע מישהו חזק יותר, ומזכיר לנו עד כמה אנחנו חלשים וחסרי אונים. מעט הנצחונות הגדולים שהשגנו על הטבע, מוירוסים קטלניים ועד אסטרואידים שהושמדו בעודם בחלל, הם פרי מוחם הקודח של תסריטאים הוליוודים בינוניים.

יש תאוריות בנוגע לסיבת העלמן של הדבורים. אתם מוזמנים לקרוא אותן בפוסט אזהרה אחרונה

– – – – –

ארבעה פוסטים נוספים ששווה לקרוא

  • יהונתן קלינגר, בפוסט טיפה ישן אבל מעולה, תוהה מה היינו עושים אם לא היה אפשר לעבור על החוק בפוסט ביום שבו לא נוכל יותר לעבור על החוק
  • החברים של ג'ורג', גם הם בפוסט ישן יחסית, פונים אל מר אהוד אולמרט בשם הסטודנטים ולוקחים את ההפרטה צעד אחד קדימה בפוסט ביקשתם הפרטה? קבלו
  • אודי ארנסט, בפוסט שהוא כבר לא כל כך ישן, מנסה לטלטל את עולם הפרסום ולהציג גישה חדשה למיתוג בפוסט המותג מת? – יחי המותג הפתוח!
  • וארילו, בפוסט חדש דנדש, מציג את המצב האבסורדי של שביתת הסטודנטים ומציע יעדים קצת אחרים בפוסט סטודנטים מפונקים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *