תפוח נתתי לנורית, נתתי הכל

יניב מצטט תגובה מלמה-נט שמסבירה בצורה מאוד מיוחדת את המודל של creative commons

נניח שיש לשכן שלי עץ תפוחים. אני לוקח תפוח, אוכל אותו, ואת הגרעינים שותל בגינה שלי, משקה ומדשן, ומגדל עץ תפוחים משלי. אני מחזיר לשכן תפוח זהה לזה שלקחתי. ודמיין מצב היפותטי שבו כל התהליך הזה לקח 0 זמן, כלומר מעולם לא היה חסר לשכן תפוח, אבל עכשיו גם לי יש עץ.
זו הקבלה הרבה יותר טובה.
ואם נפתח את ההקבלה הזו, אזי אני יכול להרכיב מהעץ של שכן א’ ומהעץ של שכן ב’ זן חדש של תפוחים, והם יכולים – כמוני, לקחת מהעץ שלי, ולהנות מהעבודה שלי, שהיא תולדה של העבודה שלהם.

קישור לפוסט: פניני טוקבק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *