עידו הרטוגזון רואה את הריאליטי הראשון שלו (האח הגדול VIP) ומגיע למספר תובנות תקשורתיות-רוחניות.

רציתם טלוויזיה רוחנית? האח הגדול VIP (כמו גם הורתה, האח הגדול) חודרת לקרביים של הרוח והתודעה של החברה והמדיה הישראליות. ביקור בבית האח הגדול, אם מסתכלים עליו לרגע כפרקטיקה רוחנית, מזכיר שילוב של סדנת ויפאסאנה בת 30 יום עם סדנת Who Is In כדוגמת זו שגידי גוב הלך אליה אתמול בערב בתכנית “פעם בחיים” שבה ביקר בפאצ’ה ממה שבקוסטה ריקה אצל המורה הרוחני הישראלי טיוהר.

כמו בוויפאסאנה הדיירים באח הגדול נכנסים בווילה לתהליך משנה תודעה של ניתוק מהעולם החיצוני, מעולם המדיה (טלוויזיה, רדיו, עיתונות, טלפונים סלולארים וכל השאר) ואפילו מהזמן (הדיירים אינם מורשים לענוד שעונים). בעוד הקשר לעולם החיצוני אובד ונושר, המקום שתפסה המדיה בחייהם ובנפשם של הדיירים מתמלא בתהליכי נפש פנימיים ובמעין סדנה פסיכותרפויטית משותפת שאותה חולקים דיירי הבית. אבל בעוד בויפאסאנה משקיטים את התודעה בעזרת התנזרות ממילים בבית האח הגדול מביאים אותה לכדי סערה בדיבור בלתי פוסק שמזכיר את סדנת ה-Who Is In, סדנה שבה המשתתפים מתחלקים לזוגות מתחלפים ומבלים את זמנם בדברור השאלה Who Is In, מה אתה חושב/מרגיש כרגע?

קישור לפוסט: האח הגדול והפסיכואקטיבי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.